מתי ספרתן לסביבה על ההריון? אני בשבוע 10 כרגע ורק בעלי וההורים שלי יודעים על ההריון... מתי סביר לספר לסביבה הקרובה ?

האמת שגם אני בלבטים כמו שלך אפילו להורים לא סיפרנו עדיין

בדרכ אחרי השקיפות.. לאחים סיפרתי בשבוע 9, ועכשיו אחרי השקיפות ולקראת שבוע 13 אני הולכת לספר לסבתות. עדיין לא לדודים

סיפרתי לכולם בשבוע 7 אחרי הדופק.. לא מאמינה בדברים האלה

סיםרתי לכולם כשגיליתי... שבוע 5

לא קשור ללהאמין באמונות אין לי כח לרחמים של "איך את מרגישה? " ופרצופים שכל פעם אני אגיד משהו או שלא ארגיש טוב

אחרי הסקירה המוקדמת (שבוע 16) סיפרתי למשפחה ולחברים קרובים. אני שבוע 24 כבר ורוב הסביבה לא יודעת שאני בהריון כי לא רואים עליי ולא ככ קריטי לי ליידע אותם.. תעשי מה שטוב לך:)

בהריון הראשון עשיתי טעות וסיפרתי כמה ימים אחרי שגיליתי,ההריון ההוא לא צלח. בהריון השני הייתי כבר יותר זהירה וסיפרתי בשבוע 17 למשפחה.לדעתי צריך לספר אחרי שעוברים את השליש הראשונה כי אז יורד הסיכון להפלה.

עדי איזה גודל הבטן שלך ,גם אני ב24 ולא רואים כמעט ,יש לי חברה 3 שבועות לפני ובטן ענקית

אני סיפרתי הפעם רק אחרי סקירה מוקדמת...

חח שאלה מצחיקה.. מזה באיזה גודל? מנצלת את זה שחורף ולובשת סריגים אז לא רואים כלום.. ואני גם שמנמנה מטבעי אז עוד קצת בטן זה לא מורגש

אני שבוע עשר היום מחר נספר למשפחה הקרובה. לכל השאר מעדיפה למשוך עוד לא יודעת עד מתי

אנחנו סיפרנו להורים שלי ישר, להורים שלו בשבוע 10+ לסבתא שלי שבועיים אחר כך בערך ולמשפחה המורחבת יותר (דודים/דודות של בנינו ואחים ואחיינים של בעלי רק אחריי סקירה) עכשיו אני 18+2 וחברים עוד לא יודעים אף אחד מהם. חחחח

של שנינו*

להורים שלנו סיפרנו בשבוע 10, לאחים אחרי השקיפות, ובעבודה שלי בשבוע 15 אחרי הסקירה.. אחד כבר יעביר לשני.. וגם ככה תכף יראו עליי גם מי שלא ידע

סיפרנו אחרי הסקירה עדיף שתספרו אחרי הסקירה

סיפרנן להורים ישר שגילנו ולכל השאר בחודש שלישי

הריון ראשון ספרנו להורים והאחים יחסית מיידי, לצערינו ההריון נפל כמה ימים אחרי שסיפרנו אבל לא מתחרטת שסיפרנו בהריון הזה סיפרנו להורים רק אחרי השקיפות ולסבים התעקשתי לחכות רק אחרי חודש שלישי כי ידעתי שזה חספר לכל שאר העולם ולא רציתי שכולם ידעו עדיין

סיפרנו רק למשפחות הקרובות ולכל השאר לא סיפרתי חחחח פשוט ראו מתישהו

גרים בחו"ל, בלי משפחה בכלל, להורים סיפרתי די ישר,ובשבוע 11 אחותי שאלה אותי אז כבר ספרתי לה, ואז אמא שלח החליטה שאם היא יודעת אז היא לא מסתירה יותר, וסבתא שלי התקשרה להגיד לי מזל טוב וזה זרמתי איתה.. אחר כך התקשרתי לאמא שלי יצאתי לה על החיים שהיא לא יכולה להחליט, שזה שלי והתווכחנו שעה, שלושה ימים לאחר מכן סבתא שלי נפטרה (די בפתאומיות) .. תזרמו, באמת הכל הכל מהשם, לא משנה מי מגלה ואיך תתדעו שזה פשוט רצון השם, ולעולם לא נבין את הדרכים שלו.. לשאר כבר ספרתי בשבוע 12, אין יותר מדי שאר, כל מי שסביבי חשוב לי וקרוב אלי..