צירים התייעצות לפני כשבוע התחילו לי צירונים ..כל יום שעובר יש יותר צירונים במהלך היום והבטן כואבת רוב היום וכאבי מחזור וכאב שבא לי לשירותים והיום שמתי לב שגם ממש ירדה לי הבטן שבוע 33 .( לא צירים כואבים למות) האם כדאי ללכת להיבדק לראות שאין מחיקה או פתיחה או משהו ליתר בטחון שאם חלילה משהו יתנו זריקה להבשלת ריאות או לחכות ליום חמישי הבא לתור לרופא .. ואם ללכת מה להגיד להם ? אלה אנטיפטים אומרים למה סתם באת.. (לא הלכתי פעם אחת למיון נשים בקופ"ח במהלך ההריון הזה) זה הריון שני וחוששת ללדת מוקדם ... מה אומרות ?
💬22 תגובות

תגובות (22)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בינואר 2020 בשעה 10:56
לא בא לי ללכת סתם .... השאלה אם זה תקין וכמה זמן יכול לעבור עד ללידה . שמעתי על נשים סחבו ככה חודש עוד חודש שבוע 37 זה לא נורא מוקדם זה בסדר. אז מה עכשיו יהיה לי ככה כאבים עד ללידה ?? ואם כדאי לנוח או שיכולה לנקות?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בינואר 2020 בשעה 11:02
אני גם לא אוהבת לבוא סתם לרופא כן הייתי נמנעת מלעשות פעולות לא הכרחיות, משתדלת כמה שניתן לנוח, שותה המוןןןן ומוודאת שהצירים לא מתגברים. לא בתדירות ולא בעוצמה ועל כל ספק כן הייתי נבדקת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בינואר 2020 בשעה 11:09
אני מציעה לך להבדק למידה שיש החמרה ולקבל הבשלת ריאות. יש הבדל מטורף בין נשים שקיבלו לאלה שלא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 בינואר 2020 בשעה 11:17
מציעה לך ללכת להבדק..במיוחד כשאת רואה שזה מצב שממשיך והכאבים אפילו מתגברים אין טעם למשוך את זה עד למצב חירום אם ניתן לתת טיפול מקדים מעכשיו..

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני מתוסכלת וצריכה לדבר... אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל אבל רע לי כל כך... בהריון שני, אמא לילד בן כמעט 4. בעל שחוזר מאוחר מהעבודה. עובדת במשרה מלאה, יש לי עזרה מחמי וחמותי פעם בשבוע אבל כולן יודעות כמה זה לא באמת מספיק... אני מתפרפרת מהעבודה לסידורים של הבית לגן של הילד, גם קשה לו קצת בגן עירייה הוא ילד קצת רגיש וביישן אז אני נותנת לו אקסטרה תשומת לב ומתרגלת איתו המון בבית (ככה שלא יכולה באמת לזרוק אותו מול המסך, אני ממש משקיעה בו) אבל מוצאת את עצמי מאבדת את עצמי לגמרי ברמה שלא יכולה לקבוע תור לציפורניים לא מספיקה להתאמן אז ביטלתי את המנוי משמינה, מוזנחת, ורע לי בנשמה שאני מביאה עוד ילד לעולם כשאני בכלל לא מצליחה לנשום. מי אני, מה אני? אני חיה בשביל כולם ולא בשביל עצמי. כולן ככה? זהו זה פשוט ככה יהיה עד שהם יגדלו? אני כל כך עצובה כי אני רוצה להיות גרסה אחרת שלי יש לי חלומות, שאיפות, אני רוצה לדאוג לבריאות שלי ובסוף בכלל לא מספיקה לשתות מים בגלל העומס. וגם אתמול בסקירה מוקדמת נסעתי לבד כי בעלי היה חייב להיות עם הילד ואסור היה להגיע עם ילדים, ובאתי וגילו משהו קטן בלב של העובר שזה גם הכביד עליי ורק עכשיו הספקתי בכלל לקרוא את הסיכום בדיקה. אני מיואשת, לא יודעת מה לעשות. חייבת עצה תודה למי שקראה עד כאן 🥹
💬4 תגובות❤️4 אהבה👍1 לייקים