פוסט פריקה- סליחה על האורך . ילדתי לפני חודשיים וחצי. אני סטודנטית שנה ג' . מאז הלידה אני ישנה כל בוקר עם הקטן , מתוך עייפות של שינה קטועה בלילה . בעלי עובד קשה . אני כל היום איתו בבית- מוציאה מלא אנרגיות . והתסכול הוא : אני לא מצליחה להגיע ללהשלים עבודות בתואר . (כן ,יש לי הארכה אבל בכל זאת לא מספיקה) . יש לנו בית פיצי ובגלל זה הוא פשוט כל היום מבולגן . אני אחת המסודרות וזה מוציא אותי מדעתי . מתי שאני לא ישנה אני כל היום מסדרת ככה שלא מצליחה לשבת לרגע על המחשב ולעבוד. דבר נוסף- מהלידה לא יצא לי לבשל. אני פשוט מתעצלת לעשות הכל !!! בעלי ב'ה אדם שצורך אוכל ויוצא שהוא כל היום אוכל בחוץ שטויות מזיקות והשמין מלא .. הוא לא מתלונן !!! אבל אני מרגישה רע . סך הכללי אני פשוט לא מרוכזת,מתעצלת, נלחצת מסה שי שלי מלא עבודות ולא עודה כלום!!! קשה לי לקחת את עצמח בידיים . ועד שאני מחליטה - אז צריך להניק או להתייחס לתינוק הקטנטן . אני פותחת מחשב אבל לא מרוכזת לא מצליחה להכניס חומר . בא לי לבכות אני הורסת את הבית שלי במו ידיי .. כבר שבועיים רק מתח ביני לבין בעלי כי מפריע לו המצב - הוא אומר לי דברים ואני שוכחת או לא מקשיבה לא שמה לב .. תדמיינו בית מבולגן בלי אוכל . בעלי חוזר מאוחר ומתחיל לסדר ולארגן כל ערב . הכל נופל עליו וזה כואב לי . מה לעשות עם עצמי ?? מגעילה אותי המציאות הזו. מרגישה שנכנסתי למערבולת .

ממי אין אמא או אבא שיוכלו לשמור על הילד כמה שעות ביום?,אולי בייביסיטר בתשלום גם?

הלוואי .. ההורים שלי גרים רחוק ואני בהנקה מלאה ( וגם לשאוב למטפלת ליום בשבוע אני לא מוצאת זמן) . אני כל היום עם פיגמה בבית .מתחילה את היום והופ הוא נגמר .

קודם תתחילי בשינוי אחד .. נגיד שהבית יהיה מסודר במיוחד שהוא קטן זה יותר קל לדעתי! אם זה ממש קשה לך ביום יומיים הראשונים תעזרי במשפחה אבל תעשי איתם ביחד אל תתני לבד לעשות לך.. אחרכך תתחילי ללמוד מתי שהילד ישן ועם הזמן תכיני דברים פשוטים לבעלך לאכול כשחוזר מעבודה לדוגמא: שקשוקה, חביתה עם ירקות וכאלה..

היה לי ככה בתקופת מבחנים הראשונה עזבי את התינוקמוהבלגן... את מסתכלת על הכל מלמעלה וניהיה לך סחרחורת .. את צריכה לעשות פרה פרה ... תתמקדי באחד אחד משימה משימה

אנונימית, אני לא יודעת מה המונח הנכון, אבל יש לך אפשרות לקחת "חופשה אקדמאית" של שנה נניח? תסתגלי לשגרה החדשה שלך, ויהיה לך הרבה יותר קל לחזור ללימודים. תביני, את גם לומדת להיות אמא עכשיו, ועוד אמורה איכשהו להשקיע בלימודים. זה מטורף וקשה. את התואר את תמיד תספיקי להשלים, אבל תינוקי שלך יהיה קטן רק פעם בחיים, זה משהו שלא יחזור על עצמו. תאפשרי לעצמך להתאקלם בקצב שלך באמהות. אני משוכנעת שהלחץ מהלימודים תוקע אותך בשאר הדברים.

תזמיני מנקה יום אחד יומיים שתבוא לסדר לך את הבית, כבר תרגישי טוב יותר! ואחרי זה תנסי לשמור על הסדר

את ממש לא המגעילה. לדעתי תקחי את בעלך לשיחה ותסבירי לו שאץ ממש מתנצלת אבל זה מצב זמני אנחנו עושים ככה בתקופות מבחנים הבית הפוך ואנחנו רק מכבים שריפות ועם הילד, שאר הזמן לומדים בטירוף ואוכלים מה שיש. מכינים כמויות ומקפיאים לומדים להסתדר בעלך שייקח על עצמו רק לאפס את הבית כל יום גג שעה את תהיי עם הילד ותלמדי אחלה חלוקה לכמות הדברים שיש לכם אנחנו באותה סירה אני מבינה אותך חיבוקים וחיזוקים ❤

או שתבקשי מחבר משפחה או חברה לבוא לעזור לך לסדר

אין מה לעשות בחיים לא קל אהובה וזו תקופה זמנית תזכרי

הסדר זה הכי פחות מפריע כי אני מסדרת כל יום ואחרי יום וחצי מתבלגן ..

תודה על התגובות !! ננסה באמת ליישם מה שנצליח לקחת מפנ

אז לא לסדר! שעה ביום שרק מוקדש לסדר ובעלך מסדר. מה שלא הספקתם נשאר ליום המחר...

בעלך מסדר ומאפס את הבית ועובד ואץ לומדת בראבק ועם הילד

אנונימית ואם המטפלת תיתן לו תחליף בשעות שהוכ איתה?

דנצ את צודקת אבל המוטיבציה שואפת ל0. מתוסכלת ולא זזה. דניאל בנתיים ניסינו פעם 1 מטרנה והגענו לבי'ח ועוד לא ניסינו פעם נוספת ..

אני באותו מצב רק שאני שנה א', מנסה לעשות הכל תוך כדי, בעלי מקבל אוכל רק שעה וחצי אחרי שהוא מגיע כי כשהוא עם הילדה יש לי זמן לבשל ולסדר. בעלי מבין אותי ומנסה לעזור כמה שאפשר. מבחינת הלימודים אני לומדת איתה ביחד, תוך כדי הנקה עושה עבודות, אין לי הרבה ברירות. זה רק תקופה קצרה (אצלי זה עוד 3 וחצי שנים, אצלך זה הרבה פחות).

מה בית חולים? רגע רגע ואת חייהת לאסוף את עצמך אין לך ברירה עוד מעט וזה נגמר עכשין זה המאני טיים

אמלה אנונימית אני הכי מבינה אותך בעולם אני גם שנה ג׳ בתואר הנדסת תוכנה באוניברסיטה... התואר עצמו קשוח וגם אני עם ילד בן חודשים וחצי. לבשל אני בכלל לא מבשלת אולי רק לשישי דגים וגם אבא של בעלי מכין את השאר. בעלי עובד כל יום 12 שעות בשכר מינימום(התמחות) פלוס עוד חודש אני צריכה או למצוא עבודה בתחום או לחזור לעבודה.. ונוסיף לכל זה ילד בכלל לא ישן במהלך היום. אז כמה עצות ועוזרות לי בכל אופן: 1. כשהוא ישן ואת עייפה- תישני איתו. עדיף אמא מתפקדת ושמחה מאשר אמא עצובה ועייפה. 2. כל בוקר אחרי שאני מאכילה אותו אני עושה סיבוב של סדר בבית ומשתדלת ממש להשאיר אותו מסודר, ששום דבר לא התבלגן. פעם בשבוע כשאני רואה שפתאום נוא ישן צהריים עמוק אני עושה ניקוי יסודי לבית כולל שטיפה(בית קטן זה לוקח שעתיים גג)... 3. שזה מאוד קשה, או לקחת בייביסיטר לכמה שעות לערב(סבתא, דוד, חברה טובה שאת סומכת עליה, אבא) ואת הולכת ללמוד במקום אחררר 4. ללמוד אחרי שהוא ישן בלילה. כן זה קשה, קשוח ומעייף אבל לפעמים אין ברירה... 5. אני השתדלתי להגיש את כל העבודות שלי בזמן למרות הדחייה (בדרכ בזוגות ןאז מחלקים חצי חצ) רק עבודה אחת דחיתי כי באצת אני ממש לא על החומר. 6. בזמן שהוא בידיים שלך, פתאום נרדם עלייך, סתם רוצה פינוק- ללמוד!! לי יש המון הרצאות מוקלטות ואני פשוט פותחת את הטלפון או המחשב ורואה מולי תוך כדי שאני יושבת איתו על הספה. נכון, זה לא כמו לסכם אבל עדיף לראות ואחכ לקרוא סיכום של אנשים מאשר לא ללמוד כלל... מקווה שעזרתי!! ואני הכייי מבינה בעולםםםםםם

את עונה לעצמך את התשובה. ילדת לפני חודשיים וחצי!!! כפרה עלייך ת-ש-ח-ר-ר-י!!! את יולדת מי אמר שאת צריכה לחזור לעצמך לבשל לארגן ולנקות? מה הציפיה הזאת לחזור לשגרה תוך שלושה חודשים? תשע חודשים !! סחבת ! עברת לידה שזה תהליך מטורף!! כל הגוף שלך עבר טראומה . מה חשבת למחוק אץ זה תוך שלושה חודשים.? המלצה שלי תרפי .שהבית יהיה מלוכלך. שבעלך ישמין(מצויין לך אחכ יעשה איתך דיאטה ביחד) שיקח אחריות ןיארגן את הבית את כרגע תדאגי לעצמך תאכלי טוב והרבה😁 תשני המון מתי שיש לך אפשרות. סגרי את המחשב לא לחשוב עכשין על לימודים.אי אפשר. התינוק קצת יגדל את תתחזקי תחזרו לשגרה ואז לאט לאט תכנסו למסלול. בהצלחה