ילד ראשון בן חודש. מרגישה שבעלי שחבר קןרא לו או משהו כזה הוא קופץ על המציאה וסוג של מחפש לברוח.. בעלי עובד ושחוזר מעבודכ מעוד עוזר עם זה לקלח,להאכיל. אבל כאילו בוא. לא תשאר קצת בבית איתי ? מחפש תשקט ממנו. ככה מרגיש לי ממש וזה מכעיס.

קשה להם השיגרה הזאת הם חייבים את השינוי סביבה. תדברי איתו ותסכמו ביניכים שילך בין 1-2 פעמים בשבוע בשביל הנפש ובשאר הימים ישאר איתך ועם הילד...אין כמו תיאום ציפיות!

דיברת עם בעלך לגבי זה ? אמרת לו שאת רוצה שהוא ישאר איתך בבית ? שאת רוצה לבלות איתו גם ?

שלי היה בול אותו דבר תני לו קצת זמן תכנסו לשגרה ואז היא יחכה לזמן איכות עם הבייבי

שלא תטעו שאני צריכה אותו אני אומרת לו תשאר איתי. נגיד אתמול הוא אמר לי אם אכעס אם אני אלך ? אמרתי לו לא כועסת תלך. אני גם צריכה לעבוד קצת על עצמי... אני לא הכי מפרגנת לן שהןא עם חברים זה דפקה אצלי בראש. ואני כן רוצה באמת שיהנה אפילו שהוא סתם אצל חבר. אבל פה מרגיש לי שהוא ממש מחפש לברוח. ולא אמרתי לו על זה

לפי דעתי אתם חייבים לשוחח ולהגיע לעמק השווה ..לקבוע כמה ערבים הוא ישאר איתך וכמנ ערבים הוא ילך עם חבר. תידאגי שגם קובעת עם חברה ויוצאת והוא נשאר עם התינוק.