הצילו - מה אתן הייתן עושות? בנות אמא של בעלי רוצה לספר לאחיות שלה (הם משפחה ענקית..40 איש, ברגע שהאחיות ידעו כולם ידעו!) בעלי מצדד בה... אני פחות. לא רוצה לספר כל כך מוקדם... הבעיה בי? מתי אתן סיפרתן? היא רוצה לספר אחרי השקיפות, כשאגיע לשבוע 12... אצלי במשפחה סבתא יודעת ואחות של אמא (ששאלה ואמא לא יכלה להכחיש כי אסור) וזהו.. (סקירה בשבוע 15.6) שנינו רואים את התשובות...

אנחנו סיפרנו ממש מוקדם.. ההורים שלי היו כל כך מאושרים מזה שלא יכלו לשמור לעצמם, ואני נתתי את האישור לספר.. אנשים קרובים, אני חושבת שגם אם חס וחלילה היה קורה משהו, היו יודעים ככה או ככה..

טוב אני לא דוגמא אני סיפרתי לכולם בשבוע 6🙄 היום אני שבוע 14+5

תבקשי שתחכה לאחרי הסקירה תגידי לה בסקירה רואים את המין ואת התקינות של העובר

גם למשפחה המורחבת?

איך שידעתי סיפרתי לאמא .. ואחרי השקיפות להורים של בעלי ורק אחרי הסקירה סיפרנו לשאר המשפחה וגם לא לכולם. .

המלצה שלי לספר רק אחרי סקירה ראשונה שרואים שהעובר בסדר. אצלנו ללא רצון חמתי סיפרה לכל העולם על ההריון ובשבוע 19 נאלצתי לעבור הפלה מאוחר בעקבות מום בעובר. לא רק שהייה לי קשה פיזית ונפשית גמרו לזה להיות עוד יותר קשה עבורי. לכן! לא ממליצה לספר לפני שהכל תקין.

תבקשי ממנה לחכות לשבוע 14 לפחות שתסיימי שליש ראשון. וחוצמזה, למה היא רוצה לספר ללא הסכמה שלכם? אם זה חשוב לך תבקשי ממנה לא לספר

חחחחחחחחחח אותי היא לא שאלה ודקה אחרי שסיפרנו לה קיבלתי המון הודעות מזל טוב 😆 אני יודעת שזה בא ממקום טוב אז לא היה אכפת לי

לא הייתי מספרת עד הסקירה הראשונה לפחות... ולא הייתי יוזמת את זה אלא אם היו שואלים הייתי עונה שכן. הסמוי מן העין יש בו ברכה... רב אמר לי לא לספר עד חודש חמישי אבל כבר יצאה הבטן

אני אישרתי לספר רק אחרי הסקירה למשפחה המורחבת ...וגם לא שתליתי שלטי חוצות מי שישאל לא אכחיש אבל גם לא אספר במיוזמתי.. למשפחה הקרובה אחים סיפרנו אחרי השקיפות. למשפחה מורחבת אחרי הסקירה הראשונה בקטע הזה חמתי מאוד כבדה את הבקשה שלי ושל בעלי וכמובן גם אמא שלי... ביקשנו לא לספר. אני היום בסוף חודש 6, יש נגיד בני דודים שלי שלא יודעים כי אנחנו לא כזה בקשר בטח בחג זה יפרוץ החוצה חחח כי ניפגש כולם

מתנה בדרך- עשיתי סקירה ראשונה וראו את המום לצערי, לאחר מכן עשיתי מי שפיר ורק אחרי שהתוצאה לא הייתה טובה שלחו אותי להפלה מאוחרת שזה ממש כמו לידה. חוויה נוראית וקשה ממש.

אני חושבת שכל אחת לפי איך שהיא מרגישה עם ההריון. אני סיפרתי כבר בשבוע 9 אחרי שראו דופק להורים.. ובשבוע 11 סיפרתי לכל המשפחה המורחבת כי יצאה לי בטן שאי אפשר לטעות וזה היה כל כך שקוף שאני בהריון. בקיצור לא יכלנו להסתיר. ואגב ההריון הזה אחרי 3 הפלות ולא פחדתי לספר, וכולם אמרו לי איך את לא מפחדת. פשוט האופי שלי לא להסתיר מה שצריך לקרות קורה עם שידעו ובלי שידעו. בת דודה שלי אחרי 11 שנה בלי ילדים סיפרה לכולם בשבוע 8. היא הרגשיה שהיא צריכה לפרסם את הנס שקרה לה. בקיצור כל אחת לפי האופי שלה והתחושות שלה. ואם את לא רוצה לספר את לא חייבת וזכותך גם שיכבדו את זה!

אני חושבת כמוך.. אנחנו מספרים אחרי סקירה, וזה בסופו של דבר החלטה שלך! (חברים קרובים ומשפחה קרובה כמובן כבר סיפרנו)

בדיוק פורטי רשם לי את זה חחח