דיכאון אחרי לידה או סתם אמא רעה? טוב,איך מאבחנים? מרגישה אמא רעה. התחלתי לבכות הרבה בימים האחרונים(והיא בת שבוע אז..) מרגישה נורא,אלוהים יודע למה.הורמונים או משהו אחר? אולי אני לא יודעת לאהוב כמו שחשבתי שאני יודעת,ואולי אני לא אדם טוב כמו שחשבתי שאני יכולה להיות. מרגישה נחותה לעומת כל האמהות סביבי,לא שרה לה תמיד,לא מדברת איתה,אני פשוט מחליפה לה חיתול באוטומטיות,כל כך פוחדת שתבכה בחוץ,מאכילה אותה וברקע טלוויזיה כדי לא להרגיש לבד,מחכה פשוט שתלך לישון,לא יודעת מתי להחליף חיתול,לא יודעת איך להניק אותה,כל כך מתביישת באיך שאני נראית,לא רוצה לצאת. מרגישה באמת אמא נוראה. מאיפה זה נפל עלי?

ילד ראשון?

זו ילדה ראשונה ואת רק שבוע אחרי לידה . את לא אמא רעה את אמא שלומדת להכיר את הילדה שלה❤

קודם כל, את אמא מדהימה! ותכניסי לך לראש כל ההתחלות קשות (זה ילד ראשון?) תמיד בהתחלה קשה לא מצליחים להניק הכל קשה ומסורבל ומסובך.טיטול את יכולה אחרי כל ארוחה להחליף ולשיר לה ולדבר איתה את לא חייבת עכשיו, יהיה לך את כל החיים לדבר איתה עכשיו הכי חשוב שתנוחי ואל תחשבי יותר מידי וגם לאהוב אותה זה לוקח זמן. בקיצור פשוט תני לזמן לעשות את שלו, תנוחי תתאווררי הכי חשוב זה אמא שמחה ורגועה. מניסיון. הרבה כח!

שטויות. הכל עובר!! זה ההורמונים שמדברים עכשיו. זה קשה בהתחלה, ההסתגלות שאת צריכה לטפל במישהו שתלוי רק בך. אין לך מה לפחד, זה התינוק שלך, את יודעת הכי טוב בשבילו!! בשבועיים הראשונים בבית היה לי הכי קשה. אחרי שבבית חולים ובמלונית הייתי מוקפת בהמון משפחה וחברים ופתאום את לבד. העייפות, הכאבים של הלידה והכאבים בחזרה. הרגשתי לבד והיה לי ממש קשה. אבל מבטיחה לך שזה עובר ובכל יום את מתאהבת יותר ויותר בתינוק!! את מכירה אותו יותר. זה פשוט מדהים! תאמיני לי אחרי שבועיים הכל יראה לך אחרת. תהיי סבלנית להגן וקחי הכל בקלות. המון מזל טוב!! אין דבר שעושה אותי יותר מאושרת מלראות את החיוך של הנסיכה שלי בבוקר :)

כן זאת ילדה ראשונה. אני מרגישה נורא שבא לי להקיא על עצמי...

בדיוק מה שאסתר אומרת!! וזה עיניין של זמן ואת תתחילי לאהוב אותה ברמה שלא תאמיני ושבוע ראשון זה קשה בכלל החודשים הראשונים קשים תרגישי בנוח להיות קצת מוזנחת את לא אמא נוראה, את אחרי לידה!!

בת כמה את אנוש?

בנות בבקשה, מי שלא חוותה את על בשרה בבקשה לא להגיד שזה שטויות. זה התחיל לי בדיוק ככה וכולם אמרו שטויות זה יעבור זה הורמונים עד ששקעתי בדיכאון קשה במשך ארבע שנים ארוכות. זה מתחיל ברגשות אשם מטורפים וחוסר יכולת לטפל בילד ואחר כך ממשיך לאמא שפשוט נכנסת למיטה ולא יוצאת. זה לא הורמונים, הורמונים לא גורמים לרצון להקיא על עצמך. זה רגשות אשם שקודמים לדיכאון. אנא ממך אהובה תגשי לקבל עזרה. בהתחלה זה מאוד קל לטיפול. על תקשיבי לאמירות שזה הורמונים וזה יעבור. עדיף ותגשי לעזרה ויגידו לך שאין לך כלום מאשר לפספס את זה כמוני ולאבד ממש לאבד ארבע שנים מהחיים.

אבל כבר עבר שבוע ואני מרגישה שאני לא שם ב100% אני שוכחת לשטוף ידיים,אני לא מצליחה להכין את התמל כמו שצריך,אני באמת לא מוצאת את הידיים והרגליים. היא בוכה כל כך הרבה ואני לא מרגישה צער אני לא יודעת מה אני מרגישה,אני לא רוצה שתבכה אבל אני גם לא יודעת איך לעזור אז לפעמים אני יושבת,לא קמה ישר,מרגישה מפלצת. אני ברצינות לא יודעת איך אתן מתפקדות בנות,אני בוכה עכשיו במקום ללכת לישון,אני רואה נשים מניקות בחוץ ואני מקנא אני כבר לא מתעקשת לתת ציצי. הכל כל כך מסובך,הכל מתערבב לי בראש כל המחשבות כל הבדידות,זה עזב וזה חזר ובגדול,כל השליליות,אני מגעילה לאמא שלי,אני מקשה על אמא. שלי ואני מצטערת כל כך על הגועל שאני. אני מרגישה כלום,מרגישה ריקנית,מרגישה מיותרת. לא יודעת איך להמשיך.

מורן אני בת 23 עוד פחות משעה

אנוש תקשיבי, את קצת לא מאוזנת מבחינה רגשית אבל זה ממש לא אומר שאת אמא לא טובה. מדאיג אותי שאת אומרת שאת מרגישה בדידות. האם את משתפת את בעלך בתחושות שלך או מישהו אחר? האם יש מישהו שיכול לתמוך בך בתקופה הזו או להיות איתך???

אנוש באלי להרביץ לך את שבוע אחרי לידה מה את מצפה מעצמך כפרה עליך את אמא לא טובה נכון את צודקת, את אמא מדהימההה אני זוכרת איך חיכית לה!!! לאט לאט תתחברי יותר תרגישי יותר טוב יהיה לך יותר סבלנות הכל טוב אהובה

אנוש את צעירה מאוד, אני אוטוטו בת 37 ולפני שלושה שבועות ילדתי את הילד הראשון שלי ואני יכולה לומר לך ולהזדהות איתך שזה לא תמיד פשוט ויש לי חברות שסיפרו שגם לא התחברו והתאהבו ישר בילד, וזה בסדר, כרגע את לומדת הכל וזה ייקח זמן, את הורמונלית ולכן גם פגיעה ורגישה וזה בסדר גמור, אם טלוויזיה עושה לך טוב אז זה מצויין אל תחמירי עם עצמך, במשך הזמן יהיה יותר טוב, תזכרי הזמן הוא תרופה להכל מזל טוב ליום הולדת ובהצלחה

לילי אני אם חד הורית,הוא עזב אותי בחודש שלישי. אני זוכרת את האושר כשהיא יצאה,אני זוכרת איך סבלתי בלידה כשאני רועדת מחום וחושבת שאיך הוא היה שמח שרע לי,איך הוא שונא אותי ואיך כל המחשבות נעלמו כשהיא באה וחזרו עכשיו.

ספיר אני מבינה מה שאת אומרת,אבל אני לא יודעת גם איך אני אמורה להרגיש..מסביב הכל נראה אחרת,ההתמודדות של אחרות עם הילד ואני,אני יודעת שזה לא אובייקטיבי אבל זה כל כך קשה להתעלם ממה שאני כיביכול רואה מבחוץ

מורן קודם כל מזל טוב❤️ זהו אני פשוט לא מבינה מה דפוק אצלי,כאילו אני כל כך אוהבת אותה ופוחדת לפגוע בה שאני מתרחקת...לפחות זה מה שאני חושבת,הזמן עובר וזה מרגיש ששום דבר שאני עושה לא משתנה. שאני לא לומדת

אנוש אני ילדתי לפני חודש, אני בת 22 בערך בגיל שלך ועד לפני שבוע לא הייתי מפסיקה לבכות ואמרתי בדיוק את המילים שאת אומרת ממש הרגשתי כבר חרטה.. יכןלה להגיד לך שזה עבר לי והילדה היא החיים שלי האושר שלי וזה עובר זה המון הורמונים והלם בכל זאת משהו חדש נכנס לחיים שלך היית לבד לפני זה כל החיים משתנים!!! אני הייתי רגילה לישון כמה שבא לי ופתאום מוצאת את עצמי ישנה 3-4 שעות ביממה, תתעודדי את בסך הכל שבוע לאחר לידה תני לעצמך את הזמן לעכל ולהיקשר אליה זה לא תמיד ביום אחד.. בטוחה שבקרוב זה השתנה ♥️

אושר שלי❤️תודה על העידוד,אני מקווה שזה ישתנה כי אני שניה מלהרגיש התקף חרדה. יש אנשים פשוט שיודעים מה להגיד כדי לפגוע,למרות שהם לא מנסים...כל הצעדים שצעדתי קדימה נמחקו,אמא של חברה שלי הפצירה בי שאני אנוכית שאני חושבת שהילדה תהיה רק שלי,כשאני מנסה להסביר לה שהסיבה היחידה שה״אבא״ שולח לי הודעות זה כדי להוריד לעצמו במזונות שהוא כל כך מפחד שאתבע מימנו,היא בתגובה ״תזכרי שפעם אהבת אותו״-כאילו אי פעם שכחתי.כאילו אני עושה את זה כי כיף לי.גם ככה זאת הפעם הראשונה בחיים שאני נלחמת על משהו שחשוב לי,פעם ראשונה שאני צריכה לגם לפגוע במישהו כדי שיהיה טוב לילדה שלי.לחשוב נטו עלינו ולעשות דברים שלא חשבתי שאעשה.כי זה לא הולך איתו בנעים.

מאי ממש תודה❤️ובכללי תודה לכולכן טיפה אספתי את עצמי❤️ זה גורם לי להרגיש טיפה טוב יותר לדעת שזאת לא רק אני.ושזה לא מרגיש רק לי שזה גדול עלי כרגע. כולכן ממש עזרתן לי

אנוש מזל טוב אהובה..פספסתי שילדת אז מזל טוב כפול איזה כיף תהני מהנסיכה והמון אושר ונחת😍😘 בקשר לחרדות אל תחששי זה הורמונים אחרי לידה לכולם יש נפילות ומרגישים בכי וקושי והכל מעיק זה נורמלי וטבעי בחודש הראשון את אמא טרעה רק הרגע ילדת..מאחלת לך את כל הטוב בעולם ושהתקופה תעבור עליך בקלות ובכיף..תהני מהנסיכה😍😘

אנוש תנשמי עמוק את מרגישה דבר שהוא נורמלי לחלוטין אני זוכרת איך אחרי הלידה של הבכורה שלי הרגשתי ככה כמו רובוט חסר רגישות החלפתי לה האכלתי אותה כי צריך כי זה בכה כי לא היתה ברירה לא התחברתי אליה לא הרגשתי אהבה או צורך עז לגרסה וחיבוק בשנייה שבעלי או אמא שלי הגיעו עפתי לישון והעברתי להם את הילדה, הרגשתי ריקנות ואולי גם כעס על אובדן העצמאות בשילוב פחד שייצור קטן תלוי בי , כשעוד סבלתי מכאבי לידה תפרים וכו' הייתי ממש עצבנית אחרי חודש בערך יכולתי כבר לתפקד יותר מבחינה פיזית ולמדתי לזהות את הצרכים שלה למה בוכה וכו' אבל חיבור רגשי נוצר לי רק כשהיתה בגיל חצי שנה באמת והבנתי שזה לא דבר חריג הרבה אמהות חוות את זה . תקחי על עצמך אל תיהיי קשה תתני להם זמן להתרגל אחת לשנייה ותראי בסוף זאת אהבה ממבט שני אבל הכי גדולה שיש ולכל החיים .

אני עד גיל חודש ההיתי אצל ההורים והם 90 אחוז מהזמן טיפלו בו. כי לא הרגשתי טוב והיה לי פריחה וזה. זה אומר שאני לא טובה??? זה אומר שלא ההיתי כשירה לטפל בתינוק בכל זאת חוומה לא פשוטה

הורמונים את בשיא זה בסדר מאמיי

אנוש יקירה סך הכל שבוע עבר תקלי על עצמך הכל בסדר.. את לומדת להיות אמא זה לא הופך אותך לרעה. אני גם כמוך היו לי ימים שבכיתי המון וכמעט כמעט נפלתי לדיכאון אל תכנסי לזה תאספי את כצמך למלעלה תדידי לעצמך כמה את חזקה וטובה ותגרמי לעצמך להאמין בזה. זה יעזור לך לצאת מהבדידות ומהמרה שאת נימצאת בה. לדעתי כדאי גם שתטפלי בעצמך אפילו שיחות יעזרו לאיזוןמהנפשי שלך זה לא פשוט להפך לאמא. התינוק בא בלי הוראות הפעלה העל את לומדת תוך כדי וזה יותר מבסדר. את אמא מהממת ועוד מעט גם תלמדי לאהוב את היצור הקטן הזה שאת דואגת לה! בהצלחה אהובה ותרגישי טוב❤

בייבי 2..התגעגעתי❤❤

אנושששש יא נשמה טובה! זה רק מראה כמה את אמא טובה.. אני חודשיים אחרי ואני זוכרת איך פחדתי לחזור הביתה מאמא שלי פחדתי להיות איתה לבד. רציתי ללכת לטיפול, הרגשתי שאני לא מסוגלת להכיל את זה שאני אמא. אבל זה באמת עובר, זה נרגע ומתאזן, לאט לאט.. תעשי מה שאת יכולה, תנסי לנוח ולעשות מה שעושה לך כרגע טוב, תראי טלוויזיה, סדרות , סרטים.. היא תגדל טיפונת ותתחיל לחייך לך תכף ואת תתאהבי מחדש.. אני מבטיחה לך..

אנוש כל כך מזדהה איתך. גם אני 3 שבועות אחרי לידה והשבוע וחצי הראשון היה סיוט!! הייתי כל כך כאובה אחאי לידה, תשושה נפשית ופיזית ברמה שלא הצלחתי להכיל את עצמי ואותו. כל החיים חיכיתי וחלמתי על ילד הייתי בטוחה שאהיה אמא מדהימה מהרגע הראשון.. ואז הוא הגיע וזה ממש לא ככה. בכיתי המוןןן בימים הראשונים, הרגשתי שאני רוצה שיחזירו לי את החיים והחופש והעצמאות שלי. בהתחלה הייתי מאוהבת בו כשנולד ואז מיום ליום היה לי יותר קשה ומרגישה כאילו בפנים האשמתי אותו בזה והתחלתי לאהוב אותן פחות.. כמה כואב לי להגיד את זה 😔 אבל חיכיתי רק שישן ובאמצע הלילה שמתעורר פשוט באלי לא לשמוע ולהמשיך לישון.. וזו כל כך לא אני!! חשבתי שאהיה יותר אימהית ואוהבת ומכילה אבל מוצאת את עצמי גם כמו אובוט הרבה פעמים. סיימתי לימודי גיל רך וטני מודעת לחשיבות של לדבר עם נילד, לשיר לו וכל השאר ופשוט לא מסוגלת לעשות את זה כי קשה לי בעצמי. במיוחד קשה לראות את כל העולם ממשיך בשגרה שלו ואני תקועה 24/7 סביב קקי פיפי אוכל כביסות וכו ומוזנחת בבית עם פיגמה וגמורהההה מעייפות... הבנתי שפשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו אנחנו עוברות שינוי קיצוני מאוד שלוקח זמן להתרגל אליו. אל תשכחי שתכף אחרי החיסון תוכלי לצאת לטייל עם הקטנה ותרגישי טוב יותר. ממליצה לך דווקא כן לחפש את הנקודות אור במהלך היום.. תחפשי סדרות שאת אוהבת לצפות בהן בין לבין במהלך היום, תנצלי זמן לשינה ולא לניקיונות ותתני לאנשים לעזור לך במה שיוכלים אם זה בייביסיטר ואז תנוחי או לנקות לך או לבשל או סתם לארח חברה... מחזקת אותך ממקום של הזדהות אמיתית תחשבי שיש עוד נשים שחוות את זה כמוך ואת לא לבד בסירה הזו ושום דבר לא חריג אצלך. לכל אישה אחרי לידה יש דכדוך שלוקח זמן להתאושש ממנו ולעיתים מחמיר לדיכאון.. בשבילך ובשביל הילדה תתני לנפש שלך זמן להתרגל למצב החדש, אל תחמירי עם עצמך ותנסי לחשוב שעם הזמן זה רק משתפר. שולחת חיבוק ענק ואם את רוצה לפרוק את מוזמנת תמיד באהבה כי באמת שאני ממש מרגישה כמוך ❤ ואת אמא מדהימה- אמהות זה דבר שנבנה ולוקח זמן להתאהב בילד

זה בסדר... אני הייתי מוקפת והייתי בתחושה כזו. על אוטומט, דיי שלא יקום... צריכנ קצת זמן לעצמי. זה עובר. החודש הראשון כל כך קשה... מבחינת התנהלות - ממליצה לך לקחת יועצת הנקה ibclc טובה שתנחה אותך. אני ישר כשקם החלפתי טיטול בזריזות בזמן שחיממתי שאוב. בהנקות הייתי מחליפה לפני הנקה או בין החלפות של הצדדים, תלוי בגיל... תניקי עם טלוויזיה זה הכי כיף בעולם!!! ראיתי את כל עקרות בית נואשות וsuits בחופשת לידה (שהחודש הראשון שלה נראה כמו טעימה מהגיהנום) אבל אחרי זה היה הכי כיף בעולם...

זה נורמלי רוב הנשים אחרי לידה בטח כל כך סמוך ללידה חוות את זה, את בסדר גמור לומדים את הדברים האלה. את תחזרי לעצמך גם מורלית וגם חיצונית. יש כאלה שלא מתאהבים מהרגע הראשון גם לי זה קרה, בהתחלה הבת שלי הייתה נראת כמו חייזר אחרי הלידה חחח ולא הבנתי איך כל האמהות מרעיפות מחמאות על הצימוק הזה שנולד להן אבל עבר שבוע ועוד שבוע וזה אהבה טבעית שאי אפשר להסביר לשלןט בה. הרבה בהצלחה את לא שונה ולא מוזרה זה נורמלי.

אנוש היקרהההה כולן עוברות את התקופה הקשה בהתחלה ...הכל מבולבל משונה ומוזר ..במיוחד לידה ראשונה...בשניה היה לי הרבה יותר קשה... עד עכשיו ראיתי אנוש לביאה שלוחמת ויודעת מה היא רוצה אני בטוחה ב100 %שאת תתגברי על זה. את אמא מהמממממממת מדהימה ורגישה כל כך. שולחת לך חיבוק גדול 😍😘😘😍😍 אוהבת אותךךךךךך

אני רואה שהגבתם ליכשהיא תלך לישון(סוף סוף)אוכל גם לקרואא❤️

יואו אנושששש אני זוכרת את הסיפור שלך איך אני שמחה שאת אחריי!!!! מזל טוב אהובה ♥️♥️♥️♥️ מה שאת מרגישה זה טבעי כמעט כל בחורה שניה שאני מכירה חוותה תחושות וימים כאלה...ההבדל בינך לבין רבות אחרות זה שאת חייבת להבין, את לביאה אמיתית! את עושה את הבלתי יאמן! הבאת אותה לגמרי לבדך ואת מגדלת אותה לגמרי לבדך! עוברת את הימים הראשונים האלה כמו לביאה! אני מורידה בפנייך את הכובע, מעריצה בחורות כמוך! את אולי לא מרגישה ככה עכשיו(הלואי שאני טועה) אבל אני מבטיחה לך שיבוא יום שאת תהיי גאה בעצמך כלכך ותאמיני לי יש לך המון על מה!!!

מאמוש את רואה?! כולנווו עוברות את זה!! ויודעות בדיוק מה את מרגישה .. תאספי כוחות,תתעודדי את מיוחדת וחזקה! ויש לך אוצר קטן שאת הולכת להתאהב בה מיום ליום... תנשמי עמוק בכל רגע קשה. זה עובר! לא להישבר וליפול.

לילי אני יודעת הכי טוב מה זה דיכאון אחרי לידה. אני 6 שנים אחרי וזה עדיין ממשיך אצלי! אני יודעת מה זה להיות לבד עם 3 ילדים! אני בגיל 21 עם 3 ילדים חוויתי כל מה שילדה בגילי לא הייתה צריכה לחוות . אז לפעמים צריך לחזק ולאהוב מאשר להפחיד שחלילה יש לה משהו שלא בטוח שיש לה כי זה קשה .במיוחד בהתחלה והרגשות וההורמונים משתוללים זה שבוע אחרי לידה ...

תודה בנות,מרגישה ממש הקלה שזה לא רק אני וגם מרגיש טוב להגיד את הדברים האלו,כל הרגשות שליליים האלו,כל הפחדים שהתביישתי להשמיע. אני גם היום מריצה לעצמי כל מיני סיטואציות,איך זה היה שונה או איך זה היה יכול להיגמר אם הייתי אומרת,עושה משהו אחר...אני חושבת שהתחלתי להרגיש פשוט אשמה מולו בעיקר.

אנוש תני לעצמך זמן, זה יעבור את תתרגלי לבת שלך ולהכל. זאת תקופת הסתגלות את לומדת להכיר אותה ולהתאהב בה, את לומדת להיות אמא ולאט לאט תראי שהכל מסתדר. אני אוטוטו חודש אחרי לידה בכיתי טת החיים שלי בבית חולים וגם כשחזרתי הביתה לא היה פשוט עד עכשיו קשה לי ויש לי נפילות בעבר סבלתי מדכאון ועכשיו אני נלחמת לא ליפול לבור שוב. אני מקבלת עזרה אבל עדיים מרגישה ריקה אני חולה על הבת שלי אבל העייפות הורגת אותי וזה שאני מוזנחת גומר אותי ומוריד עוד יותר, אבל בסוף אני רואה אותה ומיד שואבת אנרגיות חיוביות ממנה. אני על הנקה מלאה עדיין סובלת מכאבים ולא סתם כאבים אבל סובלת בשקט כי זה טוב בשבילה. קיבלתי עזרה אבל עדיין כואב. אני יוצאת מהבית הולכת לאמא או לאחות חוזרת אחרי שעה עם בכי כי הכל עדיין מסובך ומסורבל ולא מצליחה להניק בחוץ וגם לא רוצה לתת בקבוק מידי פעם נותנת כשהציצי ממש כואב. מה שאני רוצה להגיד לך שאת לא לבד, זה נורמלי לגמרי הורמונים מציפים אותך עכשיו, הכי חשוב תשתדלי לעשות דברים שעושים לך טוב תבקשי עזרה מהסביבה אמא חברה. תתרחקי מאנשים שליליים שעושים לך רע. ולאט לאט הכל יסתדר. הכי חשוב אם תרגישי שזה נמשך הרבה זמן תפני לעזרה ואל תתביישי לטפל בעצמך בשבילך ובשביל הבת שלך. שולחת לך חיבוק❤️

מירוש אני כל כך מעריצה אותך!את באמת לא מבינה,בימים הראשונים כל כך כאב לי החזה,שלא יכולתי לשים אפילו חולצה על הגוף מרוב שהוא כאב לי..כל המלחמה שלך על ההנקה כל כך מעוררת השראה,זה כל כך לא מובן מאליו.אני באמת מורידה בפניך את הכובע❤️ גם לי היה עבר של דיכאון,ואני פוחדת להתחיל עם זה שוב.... אני מבינה שצריך זמן,שזה עובר אבל מכירה את זה שלפעמים את פשוט רוצה להרגיש לא בסדר כדי שתוכלי להרגיש שאחר כך הכל מסתדר,במקום להכריח את עצמך להרגיש שהכל טוב אבל בעצם זה לא? זה חלק מהתהליך. את ממש צודקת צריך זמן

בננות חייבת לעודד על הנקה מלאה, בהתחלה התאבדתי רק מההרגשה של זרם מים על הפטמות... מגע חולצה... כל דבר... זה עובר! שימו שמן קוקוס תודו לי (ולנורית המלכה) אחכ;)

אנוש תודה רבה, מבינה אותה ממש לגבי שיפור בהרגשה, לאט לאט הכל יסתדר מקווה לשתינו. היום מרוב כאבים חשבתי להפסיק את ההנקה אבל אני ממש רבה עם עצמי ואז עבר לי למרות שכואב לי ברמות גם חולצה מים שום דבר לא יכולה שיגע בי אני ים משכך כאבים כל היום. רק תחשבי חיובי ועל כמה את מזינה אותה ומחזקת אותה בזה אני אישית מתנחמת. ואנחנו כאן כדי לתמוך אחת בשנייה❤️ דנצ׳ מחר אקנה שמן שקדים ואנסה אותו למרות שאני משתמשת בפדים של נרסי קיר ומשחת לנסינו 24 שעות. ממליצה בחום זה ממש עוזר ומרפא

מהממת שאת! הרגשתי ממש כמוך אחרי הלידה הראשונה! זה עובר לאט לאט את האמא הכי טובה בעולם 😘

שמן קוקוס מאמי לא שקדעם

דנצצצ אהובההה בוקר טוב

דנצ התכוונתי קוקוס אבל מחוסר שינה כבר אין ריכוז😂

חחח מירוש חוסר השינה גומר על הבריאות

הלוואי אבל אתמול גיליתי שכבר אין לי כל כך חלב😭😭אולי בגלל התזונה שלי אני לא יודעת. איך מחזירים את החלב?

אנוש. לא הגיוני מאמא רוצה לספר לי? היא יןשבת הרבה על הציצי כי היא צריכה אותך. זה בסדר. רק תדאגי שתהיה פעילה ותראע גמיעות. יועצת הנקה ראתה חיבןר?

סורי על הדיליי מפרפרת כאן מסטרליזציה למשטחי החתלה. אין לי חלב ואני הולכת לכירורג שד להפסיק הנקה. כן יש לי חברה שהיא יועצת הנקה אמרה שזה אולי קשור למצב הנפשי שלי,ושאולי לא כדי להכביד על עצמי עם עוד דאגות בנוסף למה שיש לי

אנוש מהממת! ההנקה עזרה לדיכאון אחרי לידה של חברה שלי אחרי לידה שנגמרה גם בקיסרי חירום. אולי תראי יועצת הנקה ibclc לפני שאת מסיימת את זה? זה יקל לך על החיים בכל מקרה לא משנה מה תבחרי את אמא מהממת! ואישה חזקה!