בעלי... אני בחודש 9 ועד שנקבל את הבית שלנו אנחנו גרים אצל ההורים שלו, מאוד קשה לי עם זה מבחינת הפרטיות כי זה גם עם האחים שבאים והולכים ועם אח שמשתחרר מהצבא... בעלי לא מבין אותי בכלל, מתעצבן כשאני רוצה לשכור דירה עד לכניסה לבית. מרגישה שאנחנו ממש מתרחקים, אין בינינו כלום, שיחות, נשיקות, חיבוקים... כלום. אני יכולה לדבר איתו והוא יוציא את הפלאפון ורק כשאתעצבן ואלך הוא יגיד לי בואי מה רצית... אני בוכה בגללו מלא. אני די בטוחה שאם לא הייתי בהריון הייתי עוזבת אותו. זה לא החיים שאני רוצה, זה לא בן הזוג שאני רוצה... כל העברת הדירה להורים שלו אני עשיתי בחודש 9! הוא לא הזיז את עצמו וכל הזמן טעם שיש לו עבודה, גם כשהיה חוזר בשעה מוקדמת היה מתעצל ולא עוזר לי. הוא טס עוד מעט בלי לומר לי שסגר את הטיסה... שזה בכלללללללל מוגזם. לא יודעת מה לעשות איתו... הוא אטום לשיחה, או שעסוק או שעובד או שנפגש עם חברים... לא מפנה לי בכלל זמן, בקושי עם הילדה, וגם איתה לא עוזר לי. לעזוב עכשיו אני לא אעזוב, לא כשאני הולכת להיות עם שני ילדים קטנים... ומצד שני להמשיך לחיות ככה, גם אם אני מאוד אוהבת אותו, אני לא מסוגלת, זה כאילו אני חיה לבד בלי בן זוג.

מבינה מאוד לליבך.. מה עם הצד שלך? אולי אם תעברי למשפחתייך יפקחו לו העיניים?

פשוט נורא

מבינה אותך לגמרי.... תראי אולי המצב ישתנה אחרי שתעברו לבית שלכם...

אנחנו מאוד אוהבים... אבל אין כבר זוגיות. נכנסים לבית רק במרץ

אם אתם מאוד אוהבים אז יש איפה להשתפר. אולי יותר שיחות לצאת לבד את והוא ואולי אל תהיי יותר מידי וותרנית וצבליגי על דברים כי מה שמשחרר אותי לבתנהג ככה אלא תעמדי על שלך ותהיי ישירה. והאמת לא שווה להשכיר דירה חבל על הכסף שאתם יכולים לחסוך בזמן הזה...תהיו יותר סבלניים אחד כלפי השני. לגבי הטיסה זה ממש מוגזם!!!!! וחוצפה מצידו שהוא לא דיבר איתך על זה בכלל!! מה עשית בנידון?

אולי ללכת קצת להורים לכמה ימים גם בשביל השקט שלך מכל ההמולה והקושי אצל ההורים וגם קצת לזעזע אותו שלא יקח אותך כמובן מאליו, ההתנגדות שלו במיוחד סגירת טיסה בלי ליידע אותך מראה שהוא לןקח אותך כמובן מאליו, קצת לזעזע אותו שיתעורר. את לא צריכה ללכת בדרמה יכולה לנגיד לאמא שלו שלא תיפגע שאת הולכת קצת להורים שלך לנוח כי את מאוד הורמונלית וקשה לך וגם להורים שלך להגיד אותו דבר ורק לו להגיד שאת הולכת כדי שיתעורר על החיים שאם הוא לא מתכוון להתאפס את לא תחזרי כדי שייבהל ויעריך.

הייתי בסיטואציה הזאת והרגשתי שאני מחוקה מבחינתו כאילו הוא מעדיף לשבת עם ההורים שלו או לבד בפלאפון ומתעלם ממני בצורה מפחידה ואמר בדיוק מה שבעלך אמר לך "בואי מה רצית" שזה ממש העליב אותי...אבל זה עבר רק שיצאנו מהבית שלהם...