קמתי מצוברחת. תמיד רציתי להיות אמא, חיכיתי להריון ובאמת הגעתי אליו בתנאים הכי טובים שאפשר - אני צעירה, עם בעל אוהב ותומך, ההריון תקין והכל בסדר. אבל אני לא נהנית מההריון. אני סובלת. נמאס לי להיות מוגבלת. אני מתגעגעת לגוף שלי ומתגעגעת לחופש שלי לזוז כמו שצריך, לאכול כמו שאני רוצה, לעשן, לשתות.. אני יודעת שזה נגמר ובסוף מקבלים את המתנה הכי גדולה, אבל גם אז יש אחריות ואת לא יכולה לעשות באמת כל מה שאת רוצה.. ואני מתגעגעת לגיל 20 לטייל בעולם ולא לשים ז*ן על אף אחד ולעשות מה שבא לי זהו, רק רציתי לפרוק ואולי יש עוד שמרגישות כמוני...