סיפור הלידה שלי.. אז אחרי שבוע אני יכולה לספר את סיפור הלידה שלי. ביום ראשון שעבר בשעה 10 בלילה קמתי מהמיטה לשירותים ושמתי לב שעל התחבושת יש דם ואף קרישי דם כמו במחזור, ישר קראתי לבעלי, התקלחתי ...

הריון ולידה

2019-04-14 01:59:36

סיפור הלידה שלי.. אז אחרי שבוע אני יכולה לספר את סיפור הלידה שלי. ביום ראשון שעבר בשעה 10 בלילה קמתי מהמיטה לשירותים ושמתי לב שעל התחבושת יש דם ואף קרישי דם כמו במחזור, ישר קראתי לבעלי, התקלחתי ולמיון. בבית החולים עשו לי מוניטור ובדיקת פתיחה וראו שהכל בסדר, העובר מתפקד רגיל והפתיחה 2 ס"מ מחיקה 100%, הרופאה עשתה לי בדיקה לא נעימה עם מכשיר שיכול לזהות מאיפה הדם הזה הופיע. אז לאחר בדיקה הרופאה הסבירה לי שיש היפרדות שליה ושצריך כמה שיותר מהר ליילד כי אי אפשר לדעת מתי תהיה היפרדות מלאה, כמו כן הוסבר לי שברגע שהלידה מתעכבת ישר לחדר ניתוח. כמובן כל הידיעה הזאת טלטלה אותי והתחלתי לבכות. בשעה 12 הייתי כבר בחדר לידה, ב1 בדקו פתיחה ומצאו שיש לי פתיחה 3.5 כבר וביקשתי מיד אפידורל. לאחר חצי שעה הגיעה המרדימה ונתנה לי אפידורל, הרופאים במקביל חיברו אותי לפיטוצין כדי לזרז את התהליך. וכך היה בין כל חצי שעה לשעה הפתיחה היתה יותר ויותר גדולה עד שהגיעה ל10 בשעה 1 אחר הצהריים ביום שני 8.4. בינתיים הגיעו מלא רופאים כדי לבדוק אותי וראו שאין בכלל היפרדות שליה וזו היתה ירידת דם לפני ירידת מים ושזה תקין לגמרי. משעה 1 התחילו כאבים מטורפים שאי אפשר להסביר וכאן התחלתי עם הלחיצות עד שהתחיל לצאת הראש ולחזור פנימה, ככה סבלתי במשך 4 שעות וחצי שזה עד שעה 17:20, השעה בה נולד החתיך הקטן שלי. כמובן כל 4 השעות האלה הרגישו לי נצח, יש רגעים שהרמתי בהם ידיים ואמרתי לא יכולה כבר, הרגשתי שאני עומדת למות מעוצמת הכאבים, המיילדת חתכה אותי מצד ימין על מנת לעזור לי, שני רופאים מהצד נשענו על הבטן שלי והתחילו ללחוץ איתי וכלום לא עזר, הם איבדו כל תקווה כי הראש כל הזמן יצא וחזר, עד שהמיילדת החליטה ללכת לקרוא לרופא בכיר לעזור לה ובאמת הוא הגיע ועזר לי בכל דרך אפשרית עם הלחיצות, אבל כלום לא זז ולא מתקדם. ככה זה נמשך עד ששמעתי אותה שואלת אותו אין מקום בחדר ניתוח? היא לא הולכת ללדת טבעי. ברגע ששמעתי את המשפט הזה נתתי פוש אחרון וצעקה של החיים עד שנולד נסיכי. הלידה היתה כל כך קשה ומטלטלת שאחרי שהעבירן אותי למחלקה, התעלפתי פעמיים ובבדיקות ןספירות דם שלקחו, ראו שהברזל שלי צנח מ11 וחצי ל7. כל שלושת הימים באשפוז לא קמתי מהמיטה (הייתי עם מבדקה אדומה על היד שאסור לי לקום בכלל). אבל זהו, עכשיו אני בבית, מנסה כמה שיותר מהר להחלים ולחזור לשגרה. ובהחלט הכל היה שווה, ברגע שיש אוצר כזה ששייך לך, הכל שווה את זה.

11 תגובות

3 אהבו

תגובות

2019-04-14 02:32:45

וואו הסיפור שלך הוא מדהים אמיצה שאת כל הכבוד לך הרבה מזל טוב ותנוחי הרבה

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 02:44:34

מדהים! הרבה בריאות ונחת! באיזה שבוע ילדת?

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 04:10:59

40 בדיוק במשוער

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 04:23:49

וואו איזה לידההה שיהיה לך התאוששות קלה והרבה נחת!!! את גיבורה אמיתית💪

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 05:10:12

כל הכבוד שירין, נשמע שאת אמיצה וגיבורה. תהני מהנסיך שלך ❤️

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 05:24:59

וואו מאחלת לך התאוששות מהירה וקלה. כמה כוחות, כל הכבוד!

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 05:35:44

ואו איזה אלופה את! בעזרת השם הכל יחלים ואת תתחזקי תאכלי ותשתי טוב והכל יעבור העיקר שזכית במתנה הזו ⁦❤️⁩

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 05:41:10

יאיי שירין נשמע לא פשוט.. כל הכבוד לך! המוון מזל טוב🎊🎉 אני ילדתי בדיוק שבוע לפני נסיכה מושלמת.. עוד לא היה לי זמן לכתוב את סיפור הלידה שלי, אולי בהמשך. תרוו נחת מהנסיך הקטן, גידול קל והחלמה מהירה!❤

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 06:20:40

וואי, מרגשת ואלופה!! הרבה מזל טוב, יקרה! קחי את הזמן להתאוששות...

0 תגובות

0 אהבו

2019-04-14 07:32:04

וואו בהחלט חוויה ארוכה ומתישה..אבל העיקר שהכל מאחוריך..המון מזל טוב אהובה..ותגדלי את הנסיך בנחת אושר ושמחה💟❤🥰

0 תגובות

0 אהבו

מעוניינת לקרוא את כל תוכן הנושא? לחצי כאן לפתיחת הנושא באפליקציה.