שבוע 33 אין לי כוח להיות כבר בעבודה פשוט מרגישה שהמנהלת שלי מנצלת אותי ממש! מה אני עושה ? אין לי הרבה ימי מחלה וגם לא חופש? מה הייתן עושות במקומי?

לי אין מחלה וחופש בכלל כי אני עובדת שם כלום זמן... מבינה אותך לגמרי אבל לצערי אין ברירה כל-כך רק לנסות למשוך כמה שאפשר

שבוע 33 וגם אין לי בכלל ימי חופשה יש חי 10 ימי מחלה שאנצל אותפ לקראת הסוף אבל ממש קשה כבר ..הראש לא ר במקום וכלום לט נוח ..כל יום שעובר זה נס

ממש נס זה קשה כבר נורא לסחוב גם כבד גם לא ישנה בכלל... מקווה שיעבור מהר

גם אני באותו מצב!!.. יש לי עשרה ימים ורוצה לשמור אותם לסוף:/ חושבת מה לעשות זה רק נהיה יותר קשה היום ממש הגעתי למצב שהחזקתי את עצמי לא להתעלף באיזה רגע

אני רק שבוע 24 וכבר נהיה לי קושי וכבר אז מה יהיה ב 33

בנות אני עובדת מ7:30 עד 17:00 ולפעמים גם מושכים אותי עוד .. אוף זה לא פייר שאנחנו צריכות לסבול ככה , לאחרונה אני חושבת יותר על העבודה מאשר על ההריון ולא מצליחה להנות מזה.

מזדהה איתך ממש. אמנם אני בהתחלה אבל ההתחלה היא קשה מבחינת הבחילות העייפות וכל הדברים המשביתים האלה. אני מרגישה שכאילו מאז שסיפרתי למעסיק על ההריון, אם ציפיתי שתהיה התחשבות אז יש רק ההפך. רק מנסים עוד יותר לטחון ולדפוק אותי. כאילו צריך לנצל אותי כמה שיותר לפני שאצא לחל"ד. זה פשוט נורא. כל הזמן גם משאירים אותי תורנית כי מותר עד שבוע 20 להעסיק בשעות נוספות... קיצר סיוט. אף אחד לא מבין אותנו 😪

הכי מבאס שהפסקתי להתאמן וזה היה עושה לי ממש טוב!! אבל עכשיו אני פשוט נהיית עייפה ברמות לא הגיוניות, העבודה מתישה אותי ואגב בנות לא מומלץ החל מחודש שביעי לסוע באיילון בבקרים! אני מגיעה לעבודה בוכה כמעט כל בוקר חח