בנות :( חודש שמיני אורזת בדיוק את הדברים שלי ועוברת להורים. רבנו...אמרנו את כל הדברים הכי רעים.עירבנו את ההורים...מפה לשם מתגרשים.לא יכולה יותר איך מתקדמים הלאה?אימהות חד הוריות תנחמו אותי:( יש כאן מישהי שעברה פרידה בזמן הריון? אני שונאת אותו ואת האדישות שלו ועל זה שבכלל נתן לזה לקרות נמאס לי ולא בא לי שהילדה תהיה עדה לריבים כאלה דרמתיים בעתיד.הכי טוב בשבילה שבאמת נסיים את זה. לא רוצה ללכת איתו לטיפול...לא רוצה לחזור אליו זה סופי. אבל זה כל כך קשה לא בגללו...בגלל ההריון והשינוי הפתאומי והמלחיץ הזה

סופית*

היי לא מכירה את הסיפור. ולא אותכם. אבל כדאי שתנוחו קצת אחד מהשניה, ותעשו החלטות גורליות לאחר מחשבה ולא בשעת הכעסים. מה שצריך ללקרות קןרה. והכי חשוב שתיהיי מאושרת איתו או בלעדיו. בהצלחה אהובה תהיי חזקה ואל תשברי. ואם הוא צריך לשנות דברים אז תעזרי לו אם צריך דחיפה לזה. השינוי של הריון וציפייה ללידה מוציא מכולנו דברים שאנחנו לא אוהבים.

וואוו לא פשוט..... אני בת להורים גרושים שזה עוד יותר לא פשוט....תפרדו בינתיים ותחשבו מה באמת אתם רוצים...ואגב זוג שלא מודרך לחיי נישואין אז ההצלחות פחות טובות... סליחה שכך אני אומרת.היום שמעתי הרצאה בנושא זוגיות של הרב קורס שהוא מומחה.....הוא מדבר על תכונות הגבר והאישה...כדאי קצת להאזין זה מוסיף ידע.. יקירתי ממש עצוב לי בשבילך... מאחלת לך הכי טוב בעולם.....קבלי חיבוק חזק ותומך....

הרב קואס

וואו הרסת אותי עכשיו. אלו החלטות לא פשוטות במיוחד לאור העובדה המתבצעות ללא שיקול דעת אלא מתוך ריבוי הורמונים ושינויי מצבי רוח. תדברו ותלכו ליעוץ. לכל מטבע ש 2צדדים יקירה . את שופכת את ליבך פה אך בטוחה שגם לבעלך יש מה לומר. תחשבו על הילדה שצריכה לבוא לעולם. לגדול למציאות לא פשוטה בכלל של הורים גרושים. למה היא צריכה לסבול בגלל ששניכם לא מודרכים. בבקשה ממך תחשבי שוב נשמה תשקלו את הדברים היטב. גם אם זה מצריך מכם להתרחק מעט . למרות שאני בעד לדבר לדבר ולדבר. קל להרוס אך קשה מאווווד לתקן. מקווה בשבילך ובשבילו שהשם יאיר לכם את הדרך . וזה נסיון שיעבור ותזכו לראות בלידת ביתכם יחד ולא לחוד!!!!

היי אמנם אני רווקה ובהריון ראשון את עוד מעט יולדת בעזרת השם אני רק בתחילת הלידה שבוע 8 עוברת הכל לבד בת 24 גרה לבד בדיקות הכל לבד אין ספק שזה קשה אבל אי אפשר להישאר עם בן אדם ולסבול תתחזקי את לא לבד ויהיה בסדר תאמיני בבורא עולם שהוא עושה את ההכי טוב בשבילך וכל מה שקורה לא קורה סתם! בעזרת השם תלדי לידה קלה ותצאי עם ידיים מלאות :heart:

נשמה מתוקה, הצטערתי לשמוע על מה שאת חווה. אבל כילדה שגדלה עם שני הורים שלא הסתדרו ותמיד ייחלה שיתגרשו (הם לא עשו זאת) נשארתי עם הרבה זכרונות לא נעימים של מריבות, מילים לא יפות שנאמרו ומתח תמידי בבית. עד היום לא נוח לי לבוא להורים או להביא לשם אפילו את בעלי. עדיף לילד לחיות עם הורים גרושים שטוב להם בנפרד מאשר נשואים שחיים במתח ואנרגיה לא טובה. אנחנו הנשים.. תופתעי כמה חזקות, לביאות כשצריך ואני בטוחה שתמצאי סביבה קרובה תומכת ואנשים שיעריכו אותך וירימו אותך. תעשי מה שטוב עבורך ועבור הילדה שתבוא בשעה טובה. עצוב לומר אבל לפעמים גירושים זה הפתרון. הלוואי יהיה נס ודברים ישתנו עבורכם לטובה, אבל אני בטוחה שזו לא החלטה חפוזה של רגע וניכר מדברייך שהשקעת בזה מחשבה לא מועטה. מאחלת לך בהצלחה בין אם זה איתו או בלעדיו, תהיי חזקה ותאמיני בעצמך!

יקירה... אז קודם כל זו לא את. אלו ההורמונים שמנהלים אותך. קחי לך הפסקה קצרה ממנו. תביני שהוא בעלך ואת אוהבת אותו ורוצה את הטוב ביותר בשביל הילדה שלך. זה ידוע שבהריון יש כאלה שלא סובלות את הבעל ואת עצמן. וזה קורה לרובנו. אין פה אחת שלא התכסחה עם הבעל פיצוצים בזמן ההריון. הכל מועצם.

בכל מקרה אם תרצי לדבר... אני כאן בכייף. אל תעשי שטות שאחרי הלידה את בטוח תצטערי.

שיהיה לך בהצלחה נכון.לפעמים גירושים זה פיתרון.ולפעמים זו בריחה להתמודדות.הרי ביננו רוב הגברים הם" אותו דבר".בערך.ותמיד יהיה קשה אם לא איתונאז עם ההבא....זוגיות איכותית זה לא דבר קל

נראה כי לא כולן כאן בהריון! ולא מבינות מה זה הורמונים! מה בהצלחה??? מה תיהיי חזקה??? אתן, או לפחות חלקחן מעודדות אותה להתגרש??? זו תקופה הורמונלית וטו לאו! כולנו יודעות מה זה! היא לא צריכה לעבור לבד את הלידה! ובטח לא לגדל ילדה לבד! כולנו עברנו את השלב הזה... אני ובעלי גם רבנו את הריב של החיים.. הוא לקח את הרגליים והלך לישון אצל אח שלו! מיותר לציין שהוא לא באמת ישן וגם אני לא! נרגענו.. ואחרי יום ישבנו לדבר.. ומציינת שאנחנו החברים הכי טובים! מריבות קורות תמיד. ולא מכל מריבה צריך לשבור את הכלים ולהגיע לרבנות! צריך להבין שהשנים הראשונות הן קשות טיפה.. ועם הריון עוד יותר! קחי אויר ושבו תדברו! את צריכה ואוהבת אותו והוא גם ויותר! תאמיני לי! יהיה בסדר!

לא תמיד זה רק הורמונים ....

לא מעודדות אותה להתגרש, לא קראת מה היא כתבה? היא לא רוצה לחזור היא רוצה להתגרש, נאמרו דברים, הורים מעורבים, אף אחד לא אמר ךה להתגרש, היא אמרה שהיא רוצה. וכן.. לפעמים גירושים זה הפתרון ולילד עדיף לחיות בבית שמח ואוהב מאשר עם שני הורים שרבים. ובנוסף.. אמרו לה בכל הודעה לקחת הפסקה ולחשוב על זה. את לא מכירה את הזוגיות שלה והיא ממש לא הציגה את זה כמריבה חד פעמית. היא חיפשה תמיכה וקיבלה תמיכה לא תמיד צריך להטיף ולכפות את דעתנו בכוח. מה שטוב לך לא בהכרח טוב לה. ההחלטה היא שלה והיא בטח לא תתגרש כי אנונימית בלורום ייעצה לה לעשות זאת.

לילך מסכימה איתך.

כל זוגיות היא שונה.. ממש לא מסכימה שהורמונים מנהלים לנו את כל התחושות והמחשבות ותו לא. לי אין ולא היו שום פיצוצים או ריבים עם הבעל, זה ממש לא מחייב. זה כוללני מדי, כמו להגיד לאישה שכועסת "את בטח בזמן הזה בחודש". אנחנו קצת יותר מורכבות מזה..

נכון אבל אדרבא בגלל שהיא לא סיפרה אי אפשר לתמוך בה להתגרש...

אני גם לא חושבת שההורמונים "מנהלים" לנו את החיים.....בעלי כ"כ שונה ממני והזוגיות שלנו בעבודה מתמדת .ללא הכוונה והנחיה והרצאות מי היה מצליח.

בעיניי זה עצוב להגיד לאישה שאומרת שבעלה לא טוב אליה שהיא מושפעת מהורמונים. נכון, יש הרומונים בהריון אבל אי אפשר להאשים את ההורמונים בהכל ולהגיד לאישה שזה רק בגלל זה . אני מאחלת לה שתעשה את ההחלטה שתהיה הכי טובה לה ולילדה, מה לעשות שלפעמים גירושים זו ההחלטה הכי טובה. יכולה להעיד שאם הוריי היו מתגרשים אז הייתה לי ילדות מאושרת יותר. רק סבלתי מהזוגיות ההזוייה ביניהם, מהמריבות, מתחושת חוסר ההערכה שחשה אימי, מהעלבונות שספגה, מהעצבים של אבא שלי.

לא מחייב לכל זוגיות הנחיות והרצאות, אבל זה ללא ספק עבודה מתמדת.. היא יכולה להיות גם פנימית בין שני בני הזוג.. ואכן יש זוגות שפשוט לא מתאימים ושני הצדדים רק סובלים. לא ממקומי לשפוט אף זוגיות וגם איני מכירה אותה. אבל מסכימה שהחלטות הרות גורל שכאלה לא כדאי לעשות במצבים קיצוניים.. אני גדלתי להורים שלא התאימו וזו הייתה ילדות רעה מאוד. ילד לא צריך לגדול לתוך בית של מתיחות, כעס וריבים. מצד שני, לא מפרקים זוגיות כל כך מהר, וכדאי מומלץ לנסות הכל לפני שמבינים שאין מוצא. מאחלת לך המון הצלחה ורק אושר בחיים :heartbeat:

המון הצלחה ושתהיה החלטה נכונה ונבונה.

מאמוש חיבוק גדול!מהנסיון שלי חיי נישואין זה לא פיקניק ובטח שלא בזמן ההריון,יש ויהיו רחבים גדולים יותר.בדור שלנו רצים לפתרון המהיר,מנגנון בריחה עובד יותר,מציעה לך להרגע,לסמס לו שאת חושבת שכדאי שתרגעו ואז תשבו לדבר,כל אחד יעלה את הקשיים שלו בצורה כנה נטולת אגו ומשם תמשיכו.אל תשכחי למה בחרת דווקא בו,ואת הצדדים החיוביים שבו!