יש לי נושא מוזר לפרוק . אני יודעת שזה מוזר שאני מרגישה ככה חחח יש לי עגלת בוגבו שלא בשימוש כבר שנה פלוס סתם יושבת בבית נקיה ומקסימה . מצאתי משהי שרוצה אותה (העלתי למסירה) עכשיו אני יודעת שאין לי מה לעשות עם העגלה ושיש אמא אחרת שצריכה וזה יעזור לה . אבל כואב לי הלב להביא אותה למשהו אפילו שאין לי שימוש אבל לחשוב שלוקחים לי אותה לתמיד והיא הייתה חלק מהגדילה של התינוקות שלי . לא יודעת למה אני מרגישה עצובה 😅. כאילו בא לי להביא אותה בלב שלם ואני לא מצליחה לשחרר כבר שנה . גם את השידת החתלה אני מביאה לאותה בחורה שצריכה . אני קניתי לי כבר ציוד חדש לבייבי החדש אבל למה אני מרגישה ככה כאילו אני איזה קמצנית או לא יודעת

זה טבעי יש לך סנטימנטים לחפצים האלה זה לא מקמצנות זה זכרונות והכרת הטוב לחפצים הכל בסדר תחשבי איזה מצווה את עושה שאת מעבירה למישהו שצריכה ♥️

אממ..קודם כל טבעי שנקשרים לחפצים ..במיוחד עגלה שהייתה של התינוק שלך אישית הייתי מוכרת לא מוסרת😃 כל הכבוד לך שאת מוסרת יש לך מצוה

אשרייך שאת מוסרת!! זו מצווה וזה יהיה לזכותך ולזכות הילדים שלך:)

אם היא חדשה ואת מתכננת עוד ילדים הייתי שומרת לילד הבא חבל לקנות עגלה כל פעם..

קודם כל כל הכבוד, דבר שני זה טבעי מאוד. אני כמעט בכיתי כשהיינו צריכים לעבור מהדירה שהילד שלי גדל בה. למרות שזאת היתה דירה קטנה מעופשת ובשכירות. יש לך זכרונות ורגעים שהם רק שלך אבל תעזרי תמיד שזה למטרה טובה ותגיד תודה שיש לך יכולת להיות בצד הנותן

ממש טבעי!!! אלופה שאת❤️

חד משמעית נורמלי.. לי היה קשה לעזוב את הבית הקודם עד היום לא משחררת... רק כי אני ניזכרת ששם נולדו הילדים... ושם חיכיתי עם הצירים ... ואחרי לידה הגידול של הקטנים... הכל שם, למרות שזה דירה קטנה ועם חסרונות.. עדיין קשה לי לשחרר בראש, הגיוני ולגיטי י מה שאת מרגישה, זה רק אומר שאת עושה הכל עם הלב... ועם רגש 🤍

אני עכשיו קיבלתי מתחברת חדשה (הקודמת מסרתי) ומי שמסרה לי אותה אמרה שקשה לה חחח כי בשבילה היא מסמלת תקופה של המון זיכרונות נפלאים