אני פשוט מתוסכלת ברמות הבן שלי בן 7 וחצי חודשים ולהגיד לכם את האמת פוט נמאס לי נמאס לי לפתוח שעון ולראןת כל הזמן מתי הוא קם מתי אכל מתי צריך לישון ההרדמות שלו נהיו סיוט! מילד שיודע לישון לבד הוא הפך פתאום לרצות ידיים ולא יורד מהם!!! עשיתי מה שהרגשתי כשהוא ביקש ברור שנתתי לו ידיים הוא הבן שלי והוא צריך אותי אבל עכשיו זה פשוט סיוט הילד ער כבר משעה 18 אחרי מקלחת והנקה השעה כבר 21 בערב ! והוא כל שנייייייה נרדם ומתעורר ! מצד אחד רוצה ידיים מצד שני מתנגד לידיים פתאום משהו מפריע לו הוא צורח נמאס לי מזה כבר כל הרדמה שלו שעות לא רוצה לקחת יעוץ שינה אני לא מאמינה בלתת לילד לבכות אבל אני שעתיייייים איתו בחדר והוא כל שניה נרדם ומתעורר ואני מאבדת את זה כבר הלכו לי הידיים אני רעבה ומתוסכלת וכבר צרחתי עליו מרוב שנמאס לי אני מרגישה אמא גרועה וביקשתי עכשיו מבעלי עזרה כי התעצבנתי כבר על הילד לא יכולתי יותר ! אני כלכך עצובה כלכך כועסת על עצמי שהתעצבנתי על הילד פרקתי 😞

ונתתי לו הכל הטיטול יבש, הנקתי אותו שוב, עשה את הגרפסים שלו הכל טוווווב איתו !!! ואני לא מבינהההה מה נסגר !!!!!!!

אני בוכה שעה נמאס לי מעצמי כבר

מתסכל ממש , תיזכרי שזאת תקופה שתעבור ... עברתי את זה לפני כמה שנים , וזה קשוח . תיבקשי עזרה כמה שיותר , לפעמים שישן אצל משפחה (אמא/דודה/חמתך...) תעשי סדר יום , הרדמה יותר מוקדמת , תנסי אולי לפני השינה לתת בבקבוק , כידי שתיראי כמה אכל ושתידעי ששבע .

הוא לא לוקח בקבוק… יש לי המון חלב אז בטוח שהוא שבע הוא סתם מתפנק לי על הציצי

לא יודעת לייעץ לך אבל שולחת חיבוק וכוחות כי אין מתסכל כזה!

😔😔😔

מבינה את התסכול!!! הכי מובן שיש את אנושית!!! א. הילד בשלב של קפיצת גדילה יותר נחות עולה שלב בהתפתחות שלו ולכן הוא זקוק הרבה יותר לידיים! הוא פתאום לא ממש נרדם ישר כי הוא מרגיש בחוסר ביטחון הפרידה של השינה והוא הכי זקוק בעולם לך או לאבא שלו כדי שימוש אותכם ומדע שהוא במקום בטוח וישחרר. חשוב ממש במהלך היום שיהיה פעיל מאוד שעה לפני השנה בערך הבית עובר למצב של שינה והוא נמצא בערות שקטה (אור צהוב בית חשוך איך משחקים של רעש אין רעש של מכשיר דולק הכל במצב רגוע ואז כל סדר הלילה שגורם לעותר יציבות. ואת צריכה להיות הכי רגועה שיש תניקי אותו ומבחינך את הולכת לישון איתו ותוך מספר דקות הוא ירדם אישית ממש ממליצה בשלב כזה להניק בשכיבה במיטה לפחות אני כבר מגיל 3 חודשים חלק מהטקסט זה שיונקים בחדר בחושך בשכיבה ואז זה נותן עוד הבדל לכך שהולכים לישון ובמהלך כל הלילה רק ככה יונקים וישר חוזרים לישון... ואם את מרגישה כמו שכתבת שאת מאבדת את זה קחי אותו שימי לו מוצץ תניחי בלול וצאי מהחדר להרגע! ולא יקרה כלום אם הוא יצרח מספר דקות הכל בסדר!!! מותר לו לבכות בסוף עדיף שתחזרי אליו. מאופסת שמחה ועם אנרגיות מאשר שתתפוצצי ויהיו לך יסורי מצפון...לפי דעתי כן... ועוד הצעה שלי במהלך היום שימי אותו במנשא צמוד אליך... ותזכרי שאת אמא מדהימה מדהימה וגם לך לפעמים יש את הקצה. אספר לך על עצמי שעכשיו יש לי ילד שבדיוק חוגג שנתיים ואני גומלת אותו כבר שבוע בלי טיטול ועוד ילדה בת תשעה וחצי חודשים. אתמול הם היו איתי ואני מתזז. ממנו אליה שירותים אוכל משחק וכו' ושניהם זקוקים לי הגיע שעת האוכל הם היו רעבים וצרחו ואני מקררת את האוכל שיוכלו לאכול באיזה שלב צרחתי את נשמתי הם השתתקו שניה אחרי זה היא שוב בכתה וצעקתי עליה והיה לה בכי נעלב ששבר לי את הלב ורוב התסכול של הצעקה בכלל לא היה קשור אליה אין מה לעשות בסוף אנחנו אנושיות וגם לנו יש איזה קצה (כמובן כמובן שחיברתי אותה והרגעתי אותה וגם את הבן שלי אבל יסורי המצפון שהיו לי אחרי זה היו קשים אבל נרגעתי כי אני יודעת שזה לא קורה וזה בסדר גם לצעוק ולפעמים בגלל שיש הרבה תסכול האמהות אנחנו עושים תחרות צעקות כזה אני צועקת אהההה ואז הבן שלי ופתאום גם הקטנה מצטרפת ואז זה איזה שחרור של תסכול במקום עליהם ביחד איתם...

אולי שיניים?

ועוד דבר שי מי במנשא גב יכל להיות שירדם לך ככה ואז את חופשיה לעשות מה שאת רוצה וכשהוא נרדם פשוט שימי אותו במיטה