אמא שלי התאלמנה לפני שנתיים ומאז אני מנסה לשמור איצה על קשר רציף, משתדלת לבקר עם הילדים שלי אבל מצידה נראה שהיא לכולם לא תיזום שיחה או תתקשר מעצמה לשאול מה איתי ועם הילדים תמיד היא אומרת שאני צריכה להתקשר אליה ולא היא אליי.. בקיצור ביום חמישי לקראת הערב חייגצי אליה והיא אמרה לי שאחותי אצלה בשבת ואם אני רוצה אני יבוא גם וזה בזמן שטני כבר מסודרת ומוכנה לשבת אז אמרתי לה למה לא התקשרת להזמין אותי לפני, אמרה מה אני צריכה להזמין? תבואי לבד וכו.. אחותך באה לבד בלי הזמנה פשוט באה והיא גם בקשר יותר טוב עם אחותי ועם הילדים שלה ממני זה נראה כאילו היא מחוברת רק אליה ולילדים שלה והיא לי עושה טובה שמדברת איתי אני מאוד פגועה וכועסת וגם דיברתי איצה על זה והיא מבחינתה לא מקבלת ומרגישה שהיא הכי בסדר והתנהלה בסדר גמור. עד עכשיו אנחנו לא מדברות וממש כואב לי מה הייתן מציעות לי לעשות??

לפעמים במשפחות יש מצבים כואבים שקשה לשנות אותם. הייתי מציעה לך לעשות מה שאת יכולה ולסלוח לעצמך על מה שאת לא יכולה או לא עושה לך טוב. כלומר כמובן תמשיכי להתקשר ולבוא אליה אבל אל תשווי את הקשר איתך לקשר עם אחותך ואל תקחי ללב כל הערה שלה. תתקשרי ותבואי כמה שאת חושבת שאת יכולה וזהו, השאר לא שלך.