היי רוצה לדעת אם זה דיכאון .. אחרי לידה ראשונה הוא בן חודש כבר , אני מאוהבת בתינוק שלי .. אבל אני חסרת כוחות לטפל בו, אני מעדיפה שכל העולם יטפל בו ולברוח , שהוא צועק ואני לבד אני לא יכולה לשמוע את זה זה מלחיץ אני בוכה ישר וצועקת דייי , אני יכולה לתקוע את הראש בקיר , שהוא רגוע אני יכולה לטפל בו ונהנת ממנו מאוד, ברגע שהוא קצת בוכה אני מאבדת את זה ! אני אפטית בוהה בקיר ומחכה שהוא ייסייםם, אוף למה ככה???😩🥺

ואיך מתמודדים? 😔

תלכי לטיפול🙏♥️

מרגישה אמא כל כך גרועה .. ואני מאוהבת ילדים ממששש הייתי מתנדבת בגנים אני מתחברת מאוד מהר לילדים יכולה לשחק איתם שעות

לא יודעת אם דיכאון או משו אחר.. אבל בהחלט לכי לטיפול. זו תקופה נורא מאתגרת להרבה נשים ולא תמיד אנחנו מסוגלות להתמודד עם כל ההצפה הזאת לבד

את לא אמא גרועה בכלל לדעתי את פשוט צריכה קצת עזרה

את לא אמא גרועה. זה קורה וזה בסדר. את תלכי לטיפול. זה יהיה מאחורייך בעז"ה

מבינה אותך 💓 תשתפי מישהו קרוב ותבקשי עזרה עוד כמה חודשים את ממש תהני ממנו

דברי עם אחות טיפת חלב היא תדע לזהות אם זה דכאון ולהפנות אותך לעזרה לפי הצורך

אהובה אני ממש ממליצה לדבר עם מטפלת . אני בעצמי פסיכותרפיסטית . קודם שולחת לך חיבוק ענק אבל השיח עם מטפלת יעזור לך לשחרר ולעשות עיבוד של הרגשות בתוכך🤍

תזכירי לעצמך כל הזמן שאת הכי טובה עבורו! תנוחי הרבה, תבקשי עזרה ממשפחה או חברים קרובים ותעשי משהו גם בשביל עצמך לפחות פעם ביום! את אלופה והתקופה הזאת תעבור! בלי ייסורי מצפון על איזו אמא את .. את האמא הכי טובה לילד שלך!

ואו תודה לכולןןן חיזקתן אותי מאוד! בעזרת השם הכל תקופה עוברת ואני קיבלתי מתנה .. תודה על החיזוקים!

רק להגיד לך שגם אני הייתי ככה!! ילדתי לפני שלושה חודשים את הבן הראשון שלי ולא היה לי טיפת כוחות לטפל בו, כמו שאת אומרת העדפתי שאנשים אחרים יטפלו בו. כשהוא בכה הבאתי אותו ישר לאמא שלי( הייתי אצלה חודשיים כמעט) כי הרגשתי שאני לא יכולה ולא יודעת להרגיע אותו ושיקחו אותו ממני. לאט לאט חזרתי לעצמי והתחזקתי ואחרי שחזרנו היה קשה בהתחלה והתמודדתי והרגעתי אותו למרות שהייתי חסרת בטחון שאני לא יצליח להרגיע ועכשיו אני ברוך ה׳ מטפלת בו ומרגיעה אותו ומצליחה להרדים אותו ואני לא נבהלת מכל בכי שלו, ההפך רק שלא יקחו אותו ממני. אז שתידעי שזה בסדר,וזה תקופה שתעבור ויהיה לך כוחות בקרוב❤️

אהובה את לא גרועה וזה טבעי לחלוטין, אבל בשביל ובשבילו, צריך לטפל. תפני לטיפת חלב זה תחום אחריות שלהן. שם אמורים להפנות אותך לעוס"ית להמשך תהליך. הרבה בהצלחה, יהיה בסדר 🙏🏻❤️

את לא אמא גרועה את אחרי לידה והורמונלית עברת חוויה מטורפת ושינוי מטורף ומשמעותי בחיים, לפעמים זה קשה להתרגל למצב החדש ולוקח קצת זמן, אני גם עברתי משהו דומה והלכתי לטיפול שב״ה עזר לי פלאים ❤️ הייתי מפחדת להיות עם התינוק לבד כל הזמן רק חיפשתי שמישהו יבוא להיות איתי כי פחדתי שהוא יבכה ואני לא אדע איך להתמודד ומה לעשות איתו ופשוט אקפא מהלחץ זה כבר הגיע למצב שהכנסתי לעצמי פחדים לראש עוד לפני שבכלל היה ממה… עד שקיבלתי החלטה לסמוך על עצמי שכשהוא יבכה אני אצליח להתמודד

את אמא כמו כל האמהות, וזה בסדר להרגיש ככה, אבל אכן מרגיש שאת אולי צריכה לדבר עם אשת מקצוע בעניין שלא יוביל לדכאון אחרי לידה.. את האמא הכי טובה שיש לילד שלך ואני בטוחה שיש ימים קשים כמו לכולנו, אבל אל תפלי לשם, תכניסי לך לראש שהוא זקוק לך ואין אף אחד שיכול לעזור לו מלבדך ואם הוא בוכה זה לא סתם.. אגב, יש משהו שנקרא שפת התינוקות דנסטן, אותי זה הציל וידעתי כל בכי מה הוא רוצה וצריך, ידעתי להתאים את הצרכים שלו לקולות שמשמיע וככה למדתי אותו, ממליצה בחום

מבינה אותך ממש ככה היה גם לי אחרי הלידה של הבן השני שלי לפני שנה וחצי פשוט הייתי בדאון של החיים הייתי מאוהבת בו(עדייןן) ולא יכלתי לשמוע את הבכי שלו פשוט הייתי מתוסכלת כי כל הזמן היה בוכה כל היוםם וגם לא הייתי אוכלת לא היה לי חשק לאכול והייתי בחרדות שהוא נושם והכל בסדר איתו לא הייתי מצליחה לישון בכלל מתי שהוא ישן לא יכלתי הייתי בחרדות לא יודעת למה לא הייתי רגוע ובאמת לצאת מהבית עשה לי טוב שהייתי בבית עשה לי ממש רע וחיפשתי תמיד חברה ולדבר עם אנשים ותאמיני לי אם תעצרי שניה ותנשמי עמוק ותזכרי לעצמך שזה תקופה שהיא חולפת כי הוא כל יום גדל וגדל ולאט לאט פחות יבכה אז זה סיפור של כמה חודשים וזהו זה נגמר כי זה באמת ככה !! ופתאום תרגישי אולי קצת אחרת אולי קצת יותר שמחה כי הרי בכי של תינוק זה דיבור לא מחייב שהוא בוכה כי כואב לו משהו אולי רעב עייף חם קר פינוק חיבוק ידיים אז פשוט להגיד לעצמך שאת את ההשתדלות שלך את עושה ! ואין כמוך את אמא נפלאה !