נשואים 8 שנים אני חודש אחרי לידה שנייה בבית עוד ילדה בת 3 שנמצאת איתי בבית מיותר להסביר את הקושי.. בעלי ואני התרחקנו מאוד מאז הלידה רבים הרבה אני כבר בתחתית של התחתית מאז שהפכתי לאמא ויתרתי על עצמי ועל כל החיים שהיו לי לפני. לא זוכרת מתי עשיתי משהו בשביל עצמי שלא קשור לבית ולילדים יש לי הרבה כעס על בעלי שמרגישה שפשוט לא מעריך אותי ולא רואה אותי. הוא טוען שמאז שהפכנו להורים שכחתי ממנו ואולי זה קצת נכון אבל לא כי הפסקתי לאהוב אותו זה כי שגרת החיים הזאת בבית קשה לי ומתישה אותי שפשוט בסוף היום אני נופלת וכבר אין לי כוח לכלום השבוע הזה זה היה שבוע מלא בריבים פשוט לא הפסקנו לריב כל פעם על משהו אחר והיום אחרי שבוע של ריבים הוא אמר שהוא רוצה להתגרש שהרבה דברים מפריעים לו אצלי מאז שנולדה הילדה הראשונה והוא בטוח שאי אפשר לתקן והוא גם אומר שהוא לא רוצה לתקן אני שבורה מכל החיים האלה אני שבורה מזה שויתרתי על כל מי שאני ומה שהיתי כדי להיות אמא ובסוף אני נשארת לבד אחרי הרבה שנים בלי שינה בלי לראות חברות בלי לעשות משהו אחד שהוא רק בשביל עצמי כמובן שהחיים שלו נשארו כמו שהיו. אמנם הוא לא גבר שיוצא ומבלה אף פעם הוא לא יצא בלעדיי לאנשהו החיים שלו זה עבודה ובית בלבד אבל לפחות הוא כל יום יוצא מהבית לעבודה פוגש אנשים חיי את החיים ואני קבורה בבית בגידול ילדים ומטלות. כבר 3 שנים שאני בבית ועכשיו נוספה עוד ילדה שתשאיר אותי בבית לעוד תקופה ארוכה. הוא חושב שהוא זה שעובד קשה כי הוא עובד בחוץ ואני בעצם כל יום בבית אז הוא חושב שאני כל היום בסטלה על הספה כמו מובטלת אז אנחנו רק רבים כל משפט מסתיים בריב ואם להוסיף את ההורמונים שאחרי הלידה זה לא מוסיף טוב לסיפור מוצאת את עצמי כל יום בוכה ועכשיו הנחית עליי גירושים אני לא יודעת איך אני ממשיכה מפה מצד אחר אין לי כרגע אנרגיות או רצון לנסות לגשר מה גם שהוא אפילו לא מוכן לשמוע אותי אני לא יודעת איך אני ממשיכה מפה ואיך מחר אני קמה על הרגליים ומתפקדת כאילו הכל בסדר עוד יותר אני לא יודעת איך אני יעבור גירושים עם ילדה בת 3 ועוד תינוקת שהרגע נולדה. כלכלית ונפשית. רק רציתי לפרוק קצת כי אין לי למי

זה נשמע קשוח מאוד מה שאת עוברת..ואני גם יכולה להבין..אם הוא לא מוכן ללכת לטיפול או לשקם וויתר עליכם אז אולי עדיף לך בלעדיו..זה הזמן לשקם גם את עצמך. מה שהייתי עושה זה שמה את הילדה הגדולה בגן עירייה ואולי מתחילה לעבוד מהבית אחרי החופשת לידה ואולי ללמוד משהו שאת מתחברת אליו, תהיי חזקה ותאמיני שיכול להיות יותר טוב מעכשיו:)

הרבה גברים מרגישים ככה שהם מאבדים את כל תשומת הלב שהייתה להם תנסי לעשות לעצמך משהו טוב ומרגיע טיפול פנים מסאג משהו של ששעה רק לעצמך זה ימלא אותך כל כך ברגע שאת תרגישי טוב עם עצמך זה ישפיע על הבית שלך אין אישה שלא חוותה מה שאת מספרת תתחילי בקטן אפילו תפתחי איזה תחביב שלך בישול או משהו כל דבר או קורס תעשי משהו בשביל עצמך!!

יקירה אם הזוגיות חשובה לך אז תלכו לייעוץ או טיפול זוגי, תכניסו את הילדה למסגרת ואחרי חופשת הלידה הנוכחית תצאי לעבוד אפילו במשרת אם- בשביל הנפש שלך והזהות שלך. אי אפשר להיות רק אמא זה בא על חשבון ואין שים סיבה בעולם לעצור את החיים! אני מדברת מניסיון יש לי בת שנתיים וחצי ועוד אחת בת חודש אין לנו עזרה מההורים (אולי בייביסיטר פעם באף פעם) ואנחנו ממשיכים את החיים יש בילויים ויש יציאות משפחתיות ועם חברים והכל ושנינו עם קריירה.