שבוע 36 ברוך השם פורקת קצת עוד לפני שגילינו את המין אני ובעלי ממש התייחסנו לעובר כאילו הוא בן הייתי ממש בטוחה שזה בן והאמת שזה גם מה שרציתי כאילו כל החיים הייתה לי איזו מחשבה שעם בנים החיבור יהיה חזק ומהיר יותר בסוף הרופא צחק ואמר שזו בת עכשיו אני מאוד מתרגשת עם זאת יש בי פחד שבאמת החיבור יהיה קשה יותר ויקח זמן

וואו זה כאילו אני כתבתי את זה.. לפני שנתיים בערך בת זה כיףףף מתוקות חכמות מהממות זה חברה טובה לכל החיים בנות שולטות וזה ידוע בנים הם מתוקים מאוד ובעזרת השם מאחלת לך בהמשך אנחנו מקבלים את מה שנכון לנו 💗 שיהיה בידיים מלאות ובריאות! מה המשוער שלך? אני גם 36 😁

אמאלה בול ככה הייתי בהריון הראשון שלי. התבאסתי כשהרופא אמר לי בת. ואז שחררתי את זה, ופתאום התאהבתי ברעיון שתהיה לי בת. היום הנסיכה של חיי בת 4 והיא הנשמה התאומה שלי. יש לי עוד ילד ואני כבר בהריון שלישי, והיא האור בחיי. ברגע שאת יולדת נהיה לך יצר אימהי של היקשרות וחיבור, זה משהו מטורף. אל תחשבי על זה ככה, ותאמיני לי שהיא תצא בעזרת השם ויהיה לכן חיבור מושלם

אני ממש רציתי בת, אנחנו רק בנות במשפחה ןהרגיש לי טבעי יותר. דיברנו על העובר בלשון נקבה. בשקיפות עורפית אמרו לי 70% בן, אז אמרתי טוב אבל זה 30% בת. ואז בסקירה אמרו שזה בטוח בן, התבאסתי בהתחלה, אבל בסוף מבינים שזה מה יש וקניתי הרבה דברים חמודים לבנים ואני מבינה שיהיה לי בן ואני אוהב אותו. עדיין הייתי מעדיפה בת… (אני בסוף 38).