מי יושבת ושואלת ; מ יש לי??? האם אני HSP - אדם רגיש מאוד (highly sensitive personality) או שמא יש לי - קושי בוויסות רגשי (https://www.drtal.co.il/%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99) או אולי בכלל אני סוחבת איתי טראומות ילדות.... בכל מקרה - נמאס לי !!!!! איךך איך יש אנשים אדישים בעולם ???? תלמדו אותי מהקרירות המגרה שלכם!!! איך לא לוקחים ללב??? איךךךך???????? קשה לי כבר. קשה לי!!!!!!! אני רגישה מידיי וזה כבר רע ביותר לחיות ככה. נפגעת בוכה לוקחת ללב מסתגרת בתוך עצמי דייייייי רוצה להיות אישה א-ד-י-ש-ה לא סתם אלה חיים הכי הרבה.... הלב שלי גמור כבר מרוב שהוא לוקח כל דבר קטן אליו... אפילו כל מקרה עצוב.... זה כל כך קשה לי. מה עושים😢😔 משוועת לשחרור....😶‍🌫️

*******אני יושבת ושואלת; מה יש לי

איךךךך חיים ככה

בטוחה שיש לי איזה משהו

וואי חלום שלי להיות קרה ואדישה

לכי תשמעי את השיר של נתן גושן- ליבי

אשמע עכשיו

טוב לפגוש שותפה לצרה....😢

רוצה לדבר על זה?

אשמח

את פה?

אני אגיד לך איך לא לוקחים ללב, פשוט לוקחים דברים עם פרופורציות וחיים את החיים בלי להתייחס למה שאחרים אומרים. אדישות לדעתי היא תכונת אופי מולדת או שנוצרת מטראומות בעוד ששימת פס היא תכונה נרכשת. לא חקרתי את הנושא אבל זה מניסיון חיי. גם אנשים אדישים יכולים להיות לפעמים סופר רגישים.

גם אני כמוך ... כבר חשבתי לקחת כדורים שמדכאים את הרגשות קצת כדי לאזן הלחץ בחזה והדפיקות לב, מתרגשת מכל דבר ובוכה המוןןןן לעצמי ..

❤️ אני מאוד מבינה אותך... גם אני מאוד רגישה וזה קשה חלק לא קטן מהזמן. אבל גם יש לזה יתרונות. אני אוהבת את זה בי. ספר שעזר לי: "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיס. למדתי ממנו הרבה ואני לפעמים חוזרת אליו כדי להיזכר.

מבינה אותך.. עוקבת

תקראי את הספר איש רגיש מאד

מבינה אותך אני תמיד סבלתי מ״אובר רגישות״ בעיקר בעיקר מהאנשים שאני הכי אוהבת והכי קרובים! בעלי למשל כל מילה שלא משנה לי את המציאות מקצה לקצה, כשאנחנו בטוב אני הכי מאושרת שיש כשאנחנו בטיפה של ריב או מילה קטנה שלו שפגעה בי (מבחינתו אפילו לא שם לב כי זה ממש בקטנה) אני בדאון רציני והעולם הפוך וכלום לא הולך.. זה כבר הפך למצב שהוא יודע שאם הוא אומר משהו שאני נפגעת שנייה וחצי אחרי יש בכי ודמעות הוא כבר אומר לי עוד לפני .. ״אני רואה את העיניים שלך מבריקות אל תתחילי״ וצוחקים על זה.. הוא לעומתי - אדיש מוות ! סופג ושותק ויודע להבליג ולזרום, אני נתקעת נעצרת נקפאת ועד שלא פותחים ומדברים ומנתחים קשה לי להמשיך אני סוחבת איתי.. אין דרך לטפל בזה פשוט אולי באמת להתרכז במה שחשוב בחיים.. כרגע ההיריון הבריאות הבית ובעלי הכי חשובים שיש לי כרגע, אני לא נותת לרעשי רקע מקום להיכנס .. משתדלת להיות שמחה במה שיש לי ויש לי עולם שלם!!

אני חושבת שזה לא משהו פרטי. הוא גלובלי, הרחב. אני חושבת שרק עכשיו כולם יתחילו לקלוט שהם לא קלטו מה עברנו בחצי השנה האחרונה. אתם יודעים, פעם כשהיה מגיע ערב יום הזיכרון, הייתי ממש מתכוננת לזה ומכינה את עצמי לערב קשה מנשוא. תחשבו שאנחנו בסוג של יום זיכרון כבר חצי שנה. שגרת החיים לא נותנת רגע לעצור ולהסתכל על זה עם עצמך, בלי המשכנתא בלי הילדים בלי כל הכאב ראש מסביב.. מה ציפינו? לצאת מזה שפויים?! מה שאני באה לומר זה ש-תנו קצת קרדיט לעצמכם, ואל תבהלו שאתם מרגישים שהשתגעתם. אתם נורמלים בעולם משוגע. פרו