חייבת לשתף קצת הילדה שלי בת 4 וחצי חודשים ואני בהריון חודש שלישי כן כן זה יצא צמוד מצד אחד מרגישה ממש ברת מזל איך זכיתי להיות אמא ועוד מעט לשניים מצד שני מרגישה שלא נותרו בי הרבה כוחות למה לגדל ילדים זה כלכך קשה לי אני בדרך כלל הכי אלופה בהכל והכל קטן עליי וזה קשה לי וגדול עליי בעלי הכי משתדל לעזור לי אבל בגלל ההורמונים אין לי סבלנות מרגישה כלכך חרא עם עצמי הבת שלי כלכך טובה ונסיכה ובאמת אני מכורה אליה אבל קשה לי וזה לא נגמר השינה שלי על הפנים וזה גומר אותי לא מצליחה לישון לא מצליחה לאכול בגלל הבחילות אוף מה עושים איך מתגברים על הקושי הזה איך הופכים את החיים ליותר קלים???

אני חושבת שלא מתגברים על הקושי ולא נלחמים איתו, מבינים שעכשיו קשה אבל זה מצב זמני וזה יסתדר - לא כל החיים שלך יראו ככה. בנתיים נהנים מהילדה וכמובן לא מתביישים לבקש עזרה