‏חייבת לפרוק, ילדתי לפני חודש וחצי ומרגע לידה עד היום אני כל יום יוצאת החוצה ומבלה גם אם זה אומר אחרי לילה ללא שינה אני עדיין יוצאת החוצה, יש ימים שאני חוזרת הביתה רק ב:20:00 בערב ויש ימים שאני חוזרת ב-18:00 בערב, אם אני לא יוצאת אני מרגישה מתוסכלת מרגישה שאני כל היום בבית שאני חנוקה שאני כלואה , עצבנית ואני חייבת לצאת יש לי ילד בן שנתיים ושלושה חודשים וגם אותו טיולים עם בעלי ואני מרגישה מצד אחד שאני חייבת לצאת ולהיות מחוץ לבית ומצד שני אני מרגישה שאני לא מקדישה מספיק זמן לתינוק, המשפחה שלי כל הזמן אומרת לי מה יש לך למה את מחוץ לבית מה את בורחת את לא נחה לרגע, והם צודקים אני באמת לא נחה לרגע ואני גם לא מנסה לנוח יש לי מלא מה לעשות בבית ואני עדיין יוצאת יוצא מצב שאני רק ב-12:00 בלילה יושבת לעשות מה שרציתי שאני אבזבז זמן או לא אנצל את הזמן מישהי חוותה הדבר כזה ? אחרי ההריון הראשון הייתי בדיכאון אחרי לידה שהתפרץ 8 חודשים אחרי

אחותי על תשמעי לאף אחד... תעשי מה שאת רוצה וטוב לנפש שלך... תהיה קשובה לעצמך