נהגתי עכשיו מהצפון עד ירושלים עם בעלי ושתי הילדים, פעם ראשונה שאני נוהגת כל הדרך כי בעלי שתה. חצי נסיעה הוא נחר ושניה לפני שהגענו הוא התחיל להעיר לי על הנהיגה. מה זה להעיר-להציקקקק!!!! כל פיפס ואני לחוצה גם בלי ההערות הכלכך מחכימות שלו שעוד יותר מכניסות אותי ללחץ. אמרתי לו שקט זה מכניס אותי ללחץ מצא עוס מדהו להציק לי עליו. וזהו, עכשיו הגענו ואנחנו רבים. במקום תחושת סיפוק של אחרי נהיגה כזו ארוכה ומלחיצה פעם ראשונה בהצלחה - עצבים ולא בא לי לדבר איתו רק להוציא עצבים.

יואו איזה באסה מבינה אותך שונאת שמעירים לי על הנהיגה

זה באמת מאוד מכעיס ומעליב כשמציקים לך בנהיגה ולא רואים את ההישג שלך לנהיגה כל כך ארוכה לבד. וזה לגיטימי שתרגישי ככה. אבל הוא שתה, אז זה לא הוא מדבר, אלא השתיה. תנסי לא ןהתייחסולדבר איתו עכשיו. עדיף תדברו מחר, הוא יהיה הוא עצמו, ואת תהיי יותר רגועה והשיחה תהיה יותר נעימה. תשתדלי לא להוציא עליו את הכעס מחר,אלא להגיד לו מה העציב אותך ומה ביאס אותך ומה היית מצפה ממנו.