חייבת לפרוק. שבוע 37. היום סיימתי לקנות הכל כולל הכל ולהכין תיק לידה, ופתאום הרגשתי ראמה בלב הבנתי שאשכרה זה באמת הולך לקרות אוטוטו.. ונכנסתי לחרדה, אם עד עכשיו התחברתי להריון ולעובר ורק חיכיתי וחלמתי על הרגע שהיא תצא ממני, פתאום עכשיו אני לא רוצה. אני מפחדת. הבנתי שעוד רגע כל החיים שלי הולכים להשתנות ואני לא יודעת איך להכיל את זה. מפחדת מהלידה, מפחדת גם מאחרי.. אני יודעת שתהיה לי את כל העזרה שבעולם כי אלך לאמא שלי לחודשיים ואחיות שלי גם ייעזרו לי, אבל קיבלתי פיק ברכיים.. במיוחד לאור העובדה שאני לא יודעת כלום בטיפול של תינוק. אין לי שמץ. ופתאום מהמון אהבה אושר וציפייה הכל הפך להיות אצלי עצוב מפחיד ומנותק.. לא יודעת איך להחזיר לעצמי את האמונה האהבה והציפייה שהייתה לי ממש לפני כמה שעות . אני מרגישה שאני לא מוכנה עדיין אני מפחדת מהכל מפחדת בעיקר לא להתחבר לתינוקת, לא להצליח לשמוח ממנה, להיות שחוקה ועייפה מפחדת מהלידה, לא יודעת איך אעבור אותה אין לי כוח לכל האנשים והחברות שיבואו לבקר וילחיצו אותי.. די אני לא בנויה לזה

מזדהה איתך , הריון ראשון מרגישה פתאום ילדה מידי בישביל זה ולא מוכנה מספיק . אבל מאמינה שברגע שיוולד זה ישתנה ( אני מקווה)

שבוע 32 גם סיימתי לקנות הכל וזה פינה המון מקום בראש למחשבות מפחידות.

זה ממש טבעי מה שאת מרגישה קרה לי גם בלידה הראשונה, הלא נודע מפחיד, אין אישה שמוכנה באמת זה בא יחד תוך כדי, לגבי טיפול את תלמדי ומהר מאוד, תקשיבי לאחיות בתינוקייה תלמדי לחתל להאכיל להרדים וכו׳ אל דאגה וגם יש לך עזרה שזה מעולה וצריך אותה, כם בטיפת חלב תשאלי ויסבירו לך הכל, נכון החיים משתנים שינולד ילד זה לא פשוט יש אחריות דאגה ועייפות אבל זה משתפר וזה שווה את זה וגם אם לא תתחברי בהתחלה זה בסדר זה יכול לקחת קצת זמן בכל זאת לידה והחלמה זה לא פיקניק אבל את תתאהבי מהר מאוד ותהני ממנה אני בטוחה יכולה להגיד שאחרי שעובר הגזים (אם יהיו) הכל נירגע וזורם יותר, אל תהיה קשה עם עצמך תתרכזי בלהחלים ולנוח כמה שיותר אחרי הלידה ותני לקרובייך לעזור, תנשמי עמוק כי את תקבלי מתנה הכי ענקית שקיים בעולם תודי על זה אל תתני לפחדים שלא קיימים לשלוט עליך את מדהימה ותהיה גם אמא מדהימה ותצחקי על עצמך שחשבת ככה חפרתי לך, ידיים מלאות ולידה קלה תהיה בשימחה 💓

תודה לך על הפוסט הזה, כתבת מדויק🙏 אני בשבוע 30 והתחלתי להרגיש על קצה המזלג את מה שתארת פה. מאודדדד מחכה לה ורוצה במיוחד שחברות שלי גם ילדו לאחרונה וזה הכי כיף בעולם אבל מצד שני אוהבת את החיים שלי היום והחופש הזה וחוששת פתאום מהתלות הזאת והאחראיות. וגם חוששת שלא אדע מה לעשות תמיד שנותנים לי תינוק של מישהו להחזיק אני אפילו לא יודעת איך להחזיק כמו שצריך אז לקלח להאכיל להחליף להלביש 🤯😵‍💫 אבל אני מאמינה שהשם לא יתן לי משהו שלא אדע איך להתמודד איתו ובטוחה שיהיו רגעים לא קלים והם יעברו. ולי בניגוד אלייך אין כזו עזרה, אני חוזרת הביתה אחרי הלידה ופשוט אני ובעלי לבד בזה.

הדאגות שלך מאד מובנות ומוצדקות אני ילדתי בלי הכנה בשבוע 35 חירום ופתאום הפכתי להיות אמא לתאומים אחרי הריון מאד קשה ומלא בחרדות וברגע שילדתי זה פתאום היה לי הכי טבעי להיות אמא לא האמנתי שאני יהיה מהאמהות האלה שהילדים נרגעים רק אצלם יש לי המון תמיכה מהמשפחה ומאמא ואחיות שלי אל תדאגי באמת זה כל כך יבוא לך טבעי ובקלות את תתאהבי בילדה שלך תעברי את הלידה כמו גדולה ואם יש לך עזרה אז זה ממש מקל ועושה לך נחיתה רכה

אתן פשוט מדהימות אין לכן מושג כמה המילים שלכן מחזקות! תודה רבה

אל תדאגי זה טבעי לגמרי, חיים חדשים התחלות חדשות. בטוחה שעם הזמן הכל יבוא לך בטבעיות ומה שלא תמיד אפשר ללמוד😍

זה סופר טבעי, לגיטימי שאת חוששת. כי אכן החיים משתנים. סה טוב שאת מבינה את זה עכשיו. את תראי שהכל יהיה בסדר. יש בך את כל הכוחות להיות אמא נפלאה.

הריון שני ומרגישה בדיוק כמוך, זה טבעי שהתינוק נולד הכל מגיע איתו לאט לאט תהיה רכה עם עצמך ! את תהיה האמא הכי טובה שיש לילד שלך

יכולה לספר לך עליי שאני בהריון לא התחברתי לעוברית *כל* ההריון לא התרגשתי מתנועות, לא מאולטרסאונד, לא מכלום וממש פחדתי שאולי אני אהיה אמא לא טובה כי אני רואה את כולן סביבי מתלהבות מכל דבר קטן ואני לא , ולא הבנתי למה אני ככה לא מתרגשת מכלום.. וגם פחדתי כמוך.. גם לי לא היה ניסיון בחיים לא החלפתי טיטול ואזזז כשהיא יצאה בשנייה התאהבתייי !! פשוט התמכרות שאי אפשר להסביר .. ולומדים להחליף טיטול להאכיל לקלח הכל לומדים לאט לאט הגעתי למסקנה שאצלי שהעובר/ית בבטן אני לא מתרגשת כי זה לא מוחשי לא יודעת להסביר פשוט פחד זה מהלא נודע .. אבל כשתלדי בע״ה אני בטוחה שתתאהבי ותהיה אמא מהממת💕