בהריון ראשון.. אני מרגישה שמתחילת ההריון חמתי פשוט התהפכה ב 180, עלי ועל בעלי. אולי כי זה נכדה ראשונה שלה ואין לה בנות אז היא חלמה על נכדה בת (ברמה שאמרה לי תזהרי להביא לי בנים). אני מרגישה ממנה שהיא יותר מידי משתלטת על ההריון ומפחדת שהיא תשתלט לי גם על הילדה! וכשזה לא עובד לה דרכי היא מנסה לעשות את זה דרך בעלי, שמולה תמיד מגן עלי אבל אז היא אומרת לו דברים בסגנון שהוא סמרטוט שלי (כן כן) ובהתחלה הוא מתעצבן עליה ואז אנחנו מוצאים את עצמנו רבים, בעיקר אגו שלו על זה שהוא רוצה "להרגיש גבר" וזה ממש מרגיש שהיא נכנסת לו לראש! אפילו שהוא כביכול בצד שלי וזה יוצר מתיחות בינינו. יש לו אמא מאוד שתלטנית בכללי וגם עליו שהוא כבר בן 32 מנסה להחליט עד היום והוא מאוד מנסה להתנתק מזה. אבל היא לא נרגעת, זה רק מחמיר, זה התחיל בזה שהיא החליטה שהיא רוצה לספר לכולם על ההריון למרות שאמרנו לה כמה פעמים לא!! בסוף כנראה שלא סיפרה אבל עשתה תמוות עד שסיפרנו בעצמנו. אחרכך המשיך לזה שהיא החליטה שצריך לעשות מסיבה במיוחד לגילוי מין,וכשעשינו את זה בדרך שלנו היא שוב יצרה בלאגן ומריבה גדולה עם בעלי, עכשיו נכנס לה ג'וק של להכנס איתי לחדר לידה לראש, ובעלי אמר לה אין מצב אז היא פנתה אלי וביקשה ממני (כאילו למה ניראלך שאני אגיד לך כן אחרי שאמר לך כבר לא) ובגלל שאמרנו לה לא לחדר לידה, עכשיו היא לוחצת להיות מבחוץ בבית חולים (כאילו שאני לא יודעת שהיא תכנס ללידה בהזדמנות הראשונה ). אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות איתה, כל הריבים מולה זה רק דרך בעלי אני עונה לה רק אם היא פונה אלי. אבל אני מרגישה שהוא כבר לא עומד בזה וזה יוצר סכסוך בינינו! גם הוא מפחד מאוד שהיא תשתלט לנו על הילדה ובגלל זה כל המלחמות מולה.. אבל עייפתי כבר מזה אוף במקום להיות מההריון אני כל הזמן סביב מלחמות עם המשפחה שלו. וכל פעם יש משהו חדש תודה שקראתן עד כה ואשמח להמלצות מה לעשות עם זה, מה אתן הייתן עושות במקומי

תשימו אותה במקום עם כמה שזה לא נעים וקשה אתם חייבים להציב לה גבולות כי כשהילדה תיוולד יהיה לכם מאוד קשה איתה … אתם גרים באותה עיר?

לשים במקום שתקרא לך חוצפנית או לא יודעת מה להכנס לחדר לידה? חחחח מאיזה כוכב חלל נפלת

מאמינה שהיא מתנהגת כך מטוב לב בעלך צריך לדבר איתה בכינות שההתערבות שלה גורמת לסכסוכים וריבים

ודברי עם בעלך תגידי לו תראה יש לנו ילדה ראשונה אנחנו בונים בית ומרגיש לי שכל הריבים בגלל אמא שלך קצת פחות מתאים במיוחד בהריון שאני צריכה אותך איתי ברוגע ובסוף מתווכחים דברי איתו לא יצא לי לראות בעל שלא מודע לאמא שלו ואם הוא לא מודע אז רק לשים במקום!

צריך להחליט ביחד איך מגבילים את זה. שלא כל דבר משתפים. ואם היא שואלת חשוב לומר שבהחלטה משותפת אתם לא משתפים יותר מזה. זה יותר כח כשזה ביחד משותף. אפשר פחות לבוא ואולי יותר מרחוק. ולא צריך לשתף איפה את יולדת רק אם מתאים לך.

קודם כל לא להגיד לה שאתם בדרך לחדר לידה, זה המקום שהכי חשוב שתהיי רגועה בו!

כן אנחנו גרים באותה העיר.. אבל במרחק של 10 דק נסיעה. משתדלים להיפגש רק פעם אחת בסופש כדי שלא יהיה אינטנסיבי מידי.. העניין שבעלי מודע לכל והוא באמת מנסה להשים לה גבולות, אבל כל פעם שהוא עושה את זה היא יוצאת ריב ענק ועושה לו מניפולציות תוך כדי שימוש ברגשי ופגישה באגו שלו (כשהיא אומרת לו מילים בסגנון שהוא סמרטוט שלי). בהתחלה הוא מאוד עומד מאחורי אבל עובדה שזה כן נכנס לו לראש כי הוא רב איתי אחרי זה. הוא בטיפול עם פסיכולוגית ומאוד מנסה לשבור את כל המעגל הזה של השתלטנות מצדה כי זה פוגע גם בו... הייתה לנו שיחה על זה שאחרי כל ריב עם אמא שלו אנחנו רבים בינינו, הוא מבין את זה! ועם זאת יש פער בהבנה ויש מה שקורה בפועל... מאוד קשה לשנות הרגלים של שנים. אבל בינתיים אני מותשת כי אני מרגישה גם במלחמות כל הזמן, גם איתו וגם עם אמא שלו בעקיפין

אולי הוא צריך להגביל גם את הקשר שלו איתה. לא תמיד להיות זמין. ואולי גם לחשוב על להתרחק. אגב אומרים שהרבה זוגות שהתגרשו או פתאם נהיה סבל בחיי הנישואין זה בגלל התערבות מידי של ההורים. חשוב לתת לעצמכם את המקום לבנות

תחתכי את הקשר איתה עד שתבין שזה לא עובד ככה! תגידי לבעלך שאת לא רוצה לשמוע שום דבר ממנה ועליה! אם הוא רוצה לריב איתה לבד זאת בעיה שלו ואם הוא איתך אז הוא יגיד לה גם שהוא מפסיק לתקשר איתה עד שהיא נרגעת! מה נסגר עם אנשים??? אין יותר חשוב מלשמור על זוגיות ומשפחה בריאה וכן גם במחיר של ניתוק קשרים.

בן דוד שלי, שהוא נשוי עם כמה ילדים לא זוכרת בדיוק, חווה אותו דבר עם דודה שלי שהיא אמא שלו. היא ממש השתלטה לו על החיים ברמה שהוא הבין שזה כנראה משפיע על המשפחה שלו. והוא פשוט ניתק איתה קשר. כן עד כמה שזה נשמע הזוי. ניתק לגמרי פשוט חתך לא מגיע יותר . לדעתי זה פתרון שהוא מאוד מאוד קשה, וגם עכשיו עם ההריון זה לא בהכרח ריאלי. אבל יכול להיות שזה מה שיעזור, אפילו לתקופה קצרה שתאפס אותה. ושהיא תבין הבעיה היא בה, כי בסוף היא תבין את זה. ואם היא תרצה שהילד שלה והנכדה יהיו חלק מהמשפחה שלה היא תבין שזה בתנאים שלכם כי זו קודם כל המשפחה שלכם ואחר כך הורים וכולי.