שלום לכולןןן אני חייבת פוסט פריקה גיל שנתיים הארור הזהההה !!!!! מזה הדבר הזה ??כל דבר קטן בכיי צרחותתתת כאילו הורגים אותו ללכת לגינת שעשועים בשבילי זה מלחמה נפשית סליחה כן ? אבל פדיחותת הוא רוצה צעצוע של ילד שלא מעוניין להביא לו אז הוא משתטח על ריצפת הגינה וצורחחח לא משנה מה אני אומרת או איך אני מנסה להרגיע הילד בשלו אני כבר מותשתתת מיזה הבכי שלו מטמטם אותייי מכניס אותי לדיכאון לעצבים לא בא לי כלום לא בא לי אפילו לראות אותו איך מתמודדים עם הגיל הזה ???? חשוב לציין שאני אמא צעירה בת 22 ואין לי תמיכה או עזרה משום מקום אני מתמודדת איתו לבד אבל ווואווווו אני חשבתי שהם גדלים זה נהיה יותר קל מסתבר שזה יותר קשה ממה שחשבתי אשמח לטיפים שיעזרו לי להיות יותר מאופקת ולהבין מה לעזעזל עושים במצבים כאלההההה

כשזה קורה איך את מגיבה מהצד שלך כלפיו?

כדאי לך ללכת להנחיית הורים

אני פעם קיבלתי עצה טובה כשילד משתטח כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא נכנס להיסטריה ובאיזשהו שלב נבהל מהתגובה של עצמו שמאבד את זה עד לכדי מצב של השטתחות, עבדתי במעון וכשילדים היו עושים את זה במקום להתעלם/לכעוס הייתי מסבירה להם את הסיטואציה, בצורה של : אני מבינה שאתה מתוסכל כי רצית לשחק עכשיו בכדורים אבל עכשיו אנחנו יושבים לאכול ואי אפשר אם אתה רוצה אתה יכול לבוא לידי ולהיות איתי והייתי מחבקת אותם חזק חזק ברגע של ההתקף והייתי בהלם מכמה שזה עזר, כי ילד שמאבד את זה צריך לשוב לגבול שיעטוף אותו והוא נמצא בחיבוק ובמילים ותאמיני לי הם מבינים הכל

גם אצלי ככה, פחות ללכת איתם ראש בראש, יותר להגיד כן על דברים או לתת אופציה חלופית במקום להגיד לא, יותר לחבק ולהגיד שאת מבינה ולא לצעוק עליהם, זו תקופה שתעבור