חייבת לספר לכן … ולשמוע את דעתכן בתחילת המלחמה ממש בהתחלה הלכתי להורים שלי הייתי שם במשך כמעט חודשיים. עם שתי הבנות שלי בצ 5 וחצי שנה כרגע . מהפחד שהבית שלי קרקע ואין לי ממד והם גרים בקומות אז העדפתי להיות שם… גרים במרכז אבל עדין בחרדות!!!! חזרתי לבית אחרי בערך חודשיים הכל היה בסדר עד לפני שבוע בערך ששוב חזרו לי החרדות וכל לילה הוא סיוט מלא בחרדות ובפחדים ומתה לחזור שוב להורים… ומצד שני לא רוצה לטלטל את הבנות שלי שוב לעבור ושוב אי נוחות בלי הבית אני אובדת עצות לא יודעת מה לעשות😭😭😭 מצד אחד הבנות מצד שני חרדות לא נורמאליות עד מצב רעידות בגוף …. לא עומדת בזה כבר!!!!!

איפה בעלך ? אני מסכימה שבית קרקע זה יותר מפחיד האמת שאנחנו עדין לא חזרנו הביתה מתחילת המלחמה 😬 עדיין אצל ההורים...... מכל מיני סיבות, אבל אין לי ילדים אני ממליצה פשוט להתנתק מהמלחמה, לא לשמוע חדשות כלום. זה מוריד את סף החרדה באופן משמעותי ותחשבי אם יש דברים או מעשים שנותנים לך ביטחון בלילה שאת יכולה לעשות

בעלי איתי אבל זה לא משנה זה לא עוזר זה חרדה שלי עם עצמי….בעלי בכלל לא בקטע הזה הוא הכי רגיל ונרדם בשניות ולא אכפת לו מלחמה ולא כלום אני אחרת ממנו פשוט לא יכולה אוף

היי אהובה. קודם כל לא יודעת אם זה ירגיע אותך אבל את לא לבד, אני מניחה שלפחות 80 אחוז מהציבור בישראל חי בטראומות מה7 לאוקטובר. זה נורמאלי, גם אני ממש ממש חרדתית מאז. המצב במדינה מתוח מאוד וזה עדין לא הסתיים. הכי חשוב כרגע זו את, הילדים יכולים להסתגל לכל מקום והם צריכים אמא בריאה בנפשה וברוחה. גם להיות לבד בבית מעצים את החרדה. אם את מרגישה יותר ביטחון אצל ההורים אני במקומך הייתי חוזרת אליהם או חסרוגין הולכת לשכור דירה בבניין אם זה נותן לך יותר ביטחון. לא פחות חשוב, תשתפי את בעלך ברגשות שלך ותגיעו להחלטות יחד כי הוא צריך גם להרגיש בנוח.