ילד בן שנתיים וקצת. ילד ראשון ויחיד (גם במשפחה) ככה שאין לי השוואה. תגידו לי אם זה נורמלי - 1. הולכים ברחוב יד ביד וממש מרגישה שאני גוררת אותו. דעתו כל הזמן מוסחת מהסביבה, רוצה לגעת בדברים ברחוב, מנסה לעזוב לי את היד כל הזמן. אם אני משחררת אותו פשוט יכול לברוח לי ואני לא מעניינת אותו. הכל מעניין חוץ מללכת איתי יד ביד, גם קקי של יונה על ספסל זה מקור להסחת דעת וחייב בדיקה מצדו 2. נכנסים לחנות והוא ישר עושה בלאגן זורק דברים רץ בכל החנות מבחינתו כאילו זה הבית שלו וכל מה שמסביב זה משחקים חדשים כל הילדים ככה או שמשהו לא תקין? כי אני רואה ילדים בגילו עומדים ליד אמא שלהם בסבלנות אפילו נצמדים לה לרגל ולא נוגעים בכלום. או הולכים לידה ברחוב בלי יד אפילו כאילו כל כך לחוצים שהיא תתרחק מהם סנטימטר הם רק דואגים להיות לצדה. ואני מרגישה שאני רק רודפת אחריו והוא לא עומד בשקט שנייה ולא אכפת לו שאני אעלם ולא אפריע לו

נשמע שהוא ילד מאוד מאוד סקרן השאלה אם יש עוד דברים בנוסף למה שאת מספרת ?

איך הקשר עין שלו ואיך התקשורת שלו?

יש לו קשר עין תקשורת טובה אמנם עוד לא מחבר משפטים… אבל מדבר במילים ומצביע

נשמע שהכל בסדר וזו רק סקרנות כזו גם הגדול שלי היה ככה אם יש איזשהו חשש תלכי לרופא ויעשו לו איבחון 🙏🏼