איך גרמתן לילדים שלכן לישון לילה שלם/להתעורר רק פעם או פעמיים? יש דרך להירדמות עצמאית אבל בלי בכי? או עם מענה מלא לבכי?

מה גיל של הילד ?

כמעט שנה וחצי.

ניסיתי פעם להגיד לו לילה טוב ולצאת מהחדר, עם הכנה לפני, אבל אז הוא ממש בכה אז חזרתי לתת לו חיבוק ומאז לא ניסיתי שוב.

טקס שינה עקבי ממש עזר לי

הריון שני - מה הטקס כולל? אני עושה לו טקס בערך קבוע, השאלה אם זה מספיק מובנה.

אני הולכת לישון עם הילדה שלי שוכבת איתי במיטה ושרה לה ,עושה הכנות וכשהיא נרדמת ונעים ונוח לה ואני רואה ששינה עמוקה אז אני מעבירה אותה ואם היא קמה פתאום מניחה את היד שלי ומלטפת וזה מרגיע אותה

הטקס שאני עושה זה הצללות ,ולפעמים חושך כי אני רואה שמפריע לה ,שרה לה ועושה לה נעים בגב ,בעיקר המון מגע , נשיקה גם עוזרת לי ולפעמים גם חיבוק ונידנוד ימינה ושמאלה תלוי בתינוק

ואז היא ישנה לילה שלם? כי אני גם מרדימה אותו ככה, אבל אז כל התעוררות הוא רוצה שוב חיבוק וליטופים.

אז את עכשיו צריכה להרגיל אותו תעשי את זה עכשיו כל פעם , נגיד סתם דוגמא את יודעת שבשעה 21 בערב הוא צריך לללכת לישון , כבר משעה 20.30 פלוס מינוס תתחילי להכין אותו שהיא הולך לישון , אווירה רגועה מקלחת לפני שיהיה טקס כזה לפני שינה ואז שאת רואה שהוא עייף ורוצה כבר להירדם תגידי לו לילה טוב ותרצי מהחדר אם מתחיל לבכות כמובן לא לתת לבכות , תכנסי שוב לחדר , תהיה איתו קצת , כשה את רואה שהוא רגוע תצאי שוב וככה תעשי כל פעם אם הזמן הוא כבר מתרגל לזה ויוכל להירדם לבד , אבל זה לוקח זמן חשוב אבל טקס לפני שהם הולכים לישון זה צריך להיות משהו קבוע כל יום נגיד אצלי בן שנה וחודשיים , כל ערב כמובן מקלחת חצי שעה לפני שהיא צריך להירדם שקט בבית אין רעש , משחקים רגועים אחרי מקלחת אני קצת שרה לו כמובן חושך בחדר

July ככה את עשית? הם באמת מתרגלים ככה להירדם לבד? כי נראה לי שכל פעם שאצא מהחדר יהיה בכי קורע לב.

יש מלא שיקומו ויגידו לך שיש מלט שיטות ויש גם כאלו שיקחו על האימונים האלה כסף. לא שווה את זה, הילדים שלנו צריכים אותנו, הפ לא רובוטים. קשה להם והם צריכים אותנו. סבלנות, זה התפקיד של ההורים.

אני יכולה להגיד לך ככה אני עוד כשה הייצי בהריון שמעתי מהרבה בנות שנגד שיטה להירדם לבד , ואף פעם לא הבנתי למה ברור שלא עושים את זה כשה הם ממש קטנים אבל בשלב מסויים לא רואה שום סיבה לא לנסות את זה אצלי בערך מגיל שנה נרדם לבד רק רני אציין שאף פעם לא נתתי לו לבכות עד שנרדם לבד ממש לא פשוט הייתי אומרת ליליה טוב לפני זה קצת שרה ויוצאת מהדר ומחכה כמובן שאחרי דקה מתחיל לבכות ישר נכנסת , יושבת איתו , מלטפת, קצת שרה ויוצאת שוב מתחיל לבכות נכנסת שוב ישר לא לתת לבכות אחרי 4-5 פעמים הוא נרדם אבל לא נרדם בבכי , הוא פשוט נרדם לבד בלי נדנודים בלי שאני יהיה איתו שעות בחדר ועד היום כמו שאמרתי לך הוא כבר בן שנה וחודשיים נרדם ככה עכשיו זה לוקח בדיוק 5 דקות כי הוא כבר רגיל להירדם ככה , אחרי מקלחת נותנת לו בקבוק , שרה מלטפת ויוצאת מה שחשוב זה כמובן לא לתת להם לבכות לבד , זה אסור !! אבל לפי דעתי אין שום בעיה בזה שהם נרדמים ככה לבד בלי שתהיה איתו שעות בחדר

וכמובן שכל אמא בוחרת מה שהוא רואה לנכון ילדים גם מתרגלים די מהר להכל , פשוט צריכים להרגיש תמיד בטחון , בגלל זה אם את מנסה שיקדם לבד חשוב לא לתת לו לבכות וישר להיכנס לחדר וככה אחרי כמה פעמים את כבר תראי שהוא נרדם מהר יותר ולא תצטרכי להיות אותו הרבה זמן עד שנרדם

כשנכנסים ויוצאים מהחדר, הילדים לומדים שאמא לא תשאר בסוף, זה מה יש, יא יצאה ותצא שוב ויש שלבם שמתייאשים בהתחלה ונרדמים כי בכל זאת עייפים ואז כבר פשוט מסתגלים לעובדה שזה מה שמצפים ממך, לא ישבו איתך, תרדם לבד. וזה מה שלומדים מיישמים, האם זה טבעי ותקין? בעיני (זו דעתי!) ממש לא.. זה אילוף, אימון, לכל דבר..

לנו כגדולים לא בא להירדם לבד במיטה ואנחנו עם בעל.. בעלי עכשיו במילואים ואני מתבאסת וקשה לי בלילה. אז מה נגיד על ילדים קטנים? 🤢 שוב, שכל אחת תעשה מה שנראה לה לנכון, זו הגישה שלי..

לישון יחד איתם במיטה. לשכב לידם לתת יד חיבוק. נרדמים ואז יוצאת מהמיטה. עושה את זה כבר עם שני ילדים וטפו טפו עובד יופי. (עושה את זה מהיום שנולדו!)