סתם פוסט פריקה שלא קשור כלכך להריון והתחשק לי לשתף בחהט הרגע מה שנקרא. אבא שלי ז"ל כל החיים שלי היה כל עולמי גם אם יותר מאוחר כשהתבגרתי לא הסכמנו על כל מיני דברים וניסיתי לברוח ממנו כל הזמן כמו כל נערה מתבגרת שלא רוצה להקשיב להורים שלה שמנסים לעזור לה,לפני קצת יותר משנה כל העולם שלי התהפך ממצב שאבא שלי סתם משתעל ולא מרגיש טוב למצב שמודיעים לנו שיש לו סרטן ריאות דרגה רביעית למצב שאומרים בואו נעשה לו ניתוח ניקח ביופסיה ולמצב שהוא נכנס לתרדמת ונפטר,כל התהליך הזה לקח שלושה שבועות,שלושה שבועות שהתפללתי לאלוהים כל יום כל היום והייתי בקורס נתיב שזה קורס גיור צבאי ואמרתי לעצמי אם מתישהו הקשר שלי לאלוהים היה חזק עכשיו עם הקורס ומה שעובר עליי הקשר שלי לאלוהים חזק מתמיד אולי אלוהים יקשיב לי ויעזור לי ואבא שלי יבריא,כמובן שזה לא קרה ולא זכיתי להיות עם אבא שלי בשבוע וקצת לפני שהוא נפטר כי היה בקומה ומחובר למכשירים ואפילו לא זכרתי את השיחה האחרונה שלנו ואת הפעם האחרונה שראיתי אותו מחייך אליי ואומר לי הכל בסדר,הפעם האחרונה הכי טובה שזוכרת זה שהוא קם מהמיטה ללכת לשירותים כולו נהיה תוך שבוע רזה כמו שלד בקושי מסוגל לזוז ועזרתי לו לקום והוא חיבק אותי חיבוק אחרון חיבוק אחרון שהיה כלכך משמעותי וכלכך מצמרר בחיים שלי לא ראיתי את אבא שלי כלכך שבור כמו בתקופה הזאת,את מרגישה שאת לא מחבקת את אבא שלך את כל עולמך את פשוט מחבקת שלד משהו זר ולא מוכר אבל מלא אהבה,אחרי שהוא נפטר הפסקתי להאמין כלכך חזק כמו שהאמנתי חשבתי שאלוהים עשה לי בכוונה ולא הקשיב לי לבקשה היחידה שהייתה לי בחיים בקשה כלכך קטנה אבל חשובה וגם אותה הוא לא ביצע,נכנסתי לדכאון הרגשתי שכל העולם שלי חרב וכך באמת היה הצטרכתי לפרנס לבד את כל המשפחה שלי לעבוד כל יום כל היום לשבור את הגוף והנפש ותוך כדי להמשיך ללכת לצבא כאילו כלום(שגם בצבא כמובן לא עזרו לי) כמה חודשים אחרי שהוא נפטר גיליתי פעם ראשונה על זה שאני בהריון כלכך שמחתי וכאב לי בו זמנית לפני המוות שלו באחד הביקורים שלי אליו בבית חולים הוא בכה משהו שלעולם לא קרה ואמר לי "אל תדאגי אני לא אעזוב אותך עד שתלדי לי נכדים אמרתי לו בדמעות תבטיח לי שלא תעזוב אותי והוא אמר לי שהוא מבטיח שהוא עוד ישב וישחק עם הנכדים שלו",אבל הוא הפר את ההבטחה שלו.הרגשתי שאם זה היה קורה לפני הוא באמת היה יכול לזכות לראות את הנכדים שלו וצרב לי הלב שהוא לא יזכה לראות אותם ושאני לא אזכה להראות לילדים שלי איזה סבא מדהים יכל להיות להם ובאותה תקופה היו לי מלא חלומות עליו וכולם הרגישו כמו סיוטים,לפני שקרתה לי ההפלה ממש יומיים לפני בערך היה לי עוד פעם חלום עליו הפעם חלום טוב מוזר-רואה אותו כולו שמח ומאושר ולא מפחיד כמו שזכרתי אותו שוכב בבית חולים לבוש בלבן נראה צעיר יותר בכמה שנים ומסביב הכל כלכך יפה וכלכך נותן תחושה של שלווה ורוגע אבל מה שהיה מוזר שהוא היה נראה בתוך פארק והוא עמד וצחק וחייך ביחד עם איזשהו ילד קטן הוא היה עם ילד קטן וחמוד ונדנד אותו בנדנדה ושניהם שמחו והיו מאושרים והילד היה נראה לי כלכך מוכר כלכך אהוב הזכיר לי אותי,ואחרי כמה ימים קרתה לי הפלה ושוב הרגשתי שכל העולם שלי נחרב וגם בדבר "פשוט" כמו הריון נכשלתי שנאתי את עצמי ואת הקיום שלי.עכשיו?אני כבר שנה ומשהו אחרי המוות שלו עדיין מתגעגעת אליו כל יום ועדיין לא מעכלת שהוא לא איתי אבל מודה שהמחשבות שלי עליו פחתו ומלא זמן לא ראיתי אותו בחלומות שלי,מאז אותו היום לא חלמתי עליו אפילו פעם אחת,חשבתי שזהו אבא שלי סופית עזב אותי לבד להתמודד עם העולם הזה בעצמי איכשהו והתאכזבתי נורא.בדיוק אתמול/היום התלוננתי לבן זוג שלי שאם אבא שלי היה בחיים הייתי משמינה הרבה יותר מ6 קילו בחודש כי אבא שלי היה מביא לי כל דבר שאני רק הייתי רוצה כמו השניצלים הביתיים המדהימים שהיה עושה לי או הסנדוויצים שרק מהם הייתי משמינה איזה 5 קילו כנראה כי הייתי אוכלת 3-4 ברצף מגיל קטן והתבאסתי שאין סופגניות כי נהייתה לי דודא,נהיה לי עצוב בלב שאני עדיין לבד והוא לא חווה איתי את ההריון שלי ושהילדה שלי לא תזכה לראות אותו ולאכול מהאוכל הטעים שלו והוא לא יפנק אותה כמו מלכה כמו שהוא עשה איתי כל החיים ואמרתי לבן זוג וואלה חבל שאין לנו מצרכים להכין את הסנדוויצים לפחות אבל גם אם היו לא יהיה לזה את אותו הטעם המדהים שאני מכירה.ונחשו מה?אמא של הבן זוג שלי מנקה במאפייה והבחור מביא לה מצרכים הביתה לפעמים,אותו הבחור הביא לה גם סופגניות שרציתי ובדיוק אותם המצרכים אחד לאחד לסנדוויצ'ים של אבא שלי,אמרתי לעצמי וואלה זה מטורף כנראה צירוף מקרים,נכנסת לאינסטגרם של אבא שלי ז"ל מחפשת את התמונה שהוא פעם האלה של הסנדוויצים כדי לוודא שבאמת יש את כל המצרכים ומה אני רואה? בדיוק מחר ב6.12 זה הולך להיות כמה שנים מאז שהוא הכין לי אותם פעם באופן קבוע 6.12.2018! בפוסט הוא רשם שהילדים ישנים וצריך קצת לפנק אותם הרי לא רק לאכול סופגניות כל הזמן.ראיתי את זה ופשוט התחלתי לבכות,אבא שלי איתי ותמיד יהיה איתי לא משנה מה,האמונה שלי באלוהים ובעולם הבא התדרדרה אבל אבא שלי תמיד שומר עליי ומוודא שהכל בסדר איתי ותמיד נמצא איתי בלב ובדברים הקטנים גם אם אני לא תמיד שמה לב לזה,הוא כלכך כלכך חסר לי אבל זה רק מראה לי שלא משנה מה יקרה הוא תמיד יהיה לצידי ולצד הבת שלי שתיוולד בעזרת השם,בחיים אל תזלזלו בהורים שלכם והבטחות שלהם אולי הוא לא איתי פיזית פה אבל הוא איתי בלב ובנשמה ואת זה אף אחד לא יקח ממני!

וואוו מצמרר כולי דמעות אחותי גם אמרה שהיא תמיד תהיה לצידי ולא קיימה🥲 תודה על החיזוק❤️

קודם כל אני בהלם שהיה לך את הכוח לקרוא את כל זה חשבתי אף אחד לא יקרא ודבר שני,משתתפת בצערך וכן הם עזבו אותנו יותר מידי מוקדם אבל הם עדיין איתנו גם ביום יום אפילו אם אנחנו לא מרגישים את הנוכחות שלהם הם שומרים עלינו מלמעלה ודואגים לנו🥺💜

אמאלה איזה מרגשת את🥲🥲🥲

מי אחראי לזה שהוא יהיה לצידך תמיד? יש כאלה שלא זוכים להרגיש את זה, וזה בזכות האמונה שלך ואת לא משערת כמה את מאמינה... הרבה יותר ממה שאת חושבת💗

מרגשת מאד חלום טוב חלום שלום זו זכות גדולה שראית אותו ועוד לבוש לבן ושמח טוב לו שם ומשחק עם הילד שלך העובר שנפל הוא נשמה שלך הוא ילד שלך לנצח גם אם לא ראית אותו אף פעם. ותדעי לך שמלמעלה הם איתנו יותר מאשר למטה