שבוע 34 בשמירת הריון בבית אני פשוט משועממת אני כל היום או שוכבת במיטה או מנשנשת אסור לי להתאמץ ומי יודע כמה זמן עוד עד הלידה ואני פשוט נכנסת מיזה לעצבות שקשה להסביר, אין לי ככ חברות ובעלי עובד כל הזמן (הוא איש ביטחון ועכשיו בכלל עמוס) ואני לבדי בדירה שלנו וכל פעם שעולה בי עצבות או רצון להתלונן אני נתקפת אשמה נוראית, מי אני בכלל שאתלונן, העיקר שבעלי חי ושאני בשרך להביא חיים.. אבל, אם יש לכן עצות מה אני יכולה לעשות מעבר ללראות סרטים..אשמח, אפילו התנדבות מהזום;/

האמת שאני לא בשמירה . אבל לא עובדת שבוע33 בבית הזמן תקוע אבל מנסה להעסיק את עצמי בלי להתאמץ יותר מידי כל פעם משהו אחר לוקחת כסא שרפרף מנקה את התנור אין בזה מאמץ... פעם את המקפיא .. ארונות שוב כל זה לאט וכל פעם קצת אבל סוג של קינון וזה כיף מתפנה כל פעם למשהו אחר מכינה לאכול קצת יותר מושקע כי עוד מעט אולי זה יהיה חביתות והרבה🤣

מה עם קריאה של ספרים על הגיל הרך, הורות וכדומה? גם יכין אותך וגם יכניס קצת רוח חיובית

לסדר בעדינות לקראת הבייבי, ללמוד סריגה בטריקו וליצור לו סלסלאות לחדר שינה, ללמוד לצייר, להכין מובייל, לעשות מדיטציות ללידה קלה ..

את יכולה ללמוד קורסים בחינם כמו בקמפוס IL

להתחיל לראות סדרה טורקית לקרוא ספר לעשות תשחצים/סודוקו בעיתון או בפלאפון ללמוד משהו דרך האינטרנט להיות עם המשפחה

קודם כל חיבוק, נשמע שהמצב הזה מתסכל אותך ואפשר להבין🫶🏼 הייתי מנסה לאט ובעדינות לסדר מה שאפשר לקראת התינוקי, אולי כביסות או משהו שלא מצריך המון מאמץ, לקרוא קצת ספרים או משהו בתחום שמעניין אותך, תשחצים או משהו שמפעיל קצת את המוח

הלוואי עליי..שבוע 35 קורסת מרוב עומס בעבודה..נהיה בלתי נסבל כבר