חייבת עזרה בכללי יש לי עניין עם המשקל שלי נכנסתי להריון לא מתוכנן אחרי ירידה של 27 קילו במאמץ קשה שבוע 27 עד עכשיו עליה מצטברת של 6.5 קילו ורק בחודש האחרון 3 (חשוב לציין שהיה חודש קשה לכולן ולי בפרט אחרי שלושה שבועות של אי וודאות הורגת בסוף נודע לנו על הירצחו של גיסי אז הייתי באכילה ריגשית) זה תקין??? חוזרת עכשיו מבדיקת רופא שגם ככה כולי בבאסה על המשקל והרופא עוד אומר לי מה את לא מפסיקה לאכול? בוכה בלי הפסקה בלי שום קשר לכלום פשוט מבואסת על עצמי סתם בשביל לפרוק…

אל תהיה עצובה בבקשה

רופא חוצפן מי אומר דבר כזה לאישה בהריון זה לא נשמע עלייה קיצונית תשמרי על עצמך והעיקר שתהיי בריאה בשבילך ובשביל התינוק ובעזרת ה' בשמחה ❤️

אחותי היקרה קודם כל אני משתתפת בצערכם 🫶🏻 לגבי המשקל זה תקין לגמרי ולעלות 6.5 קילו זה לא הרבה בכלל וזה מובן גם שבחודש האחרון זה עלה במהירות בשל המצב שבו אנחנו נמצאות , לגבי הרופא המתוקקק שילך לחפש סבבה מי הוא בכלל שיגיד לך דבר כזה וואלה גם אם את אוכלת כמו בהמה מי אתה שתגיד דבר כזה באיזה קטע בדיוק לא הבנתיייייייייי אין לך שום סיבה להתבאס על עצמך את בהריון וזה טבעי ואחרי הלידה את תרדי ואת תחזרי לשמור ולעבוד על עצמך כי ככה זה בחיים ! עולים יורדים משתנים את מביאה חיים לעולם וזה הדבר הכי משמעותי שאת יכולה לעשות בחייך ועוד יותר עם הירצחו של גיסך להוכיח ולהראות לכולם שעם ישראל נשאר כאן לעד ! אז הכל בסדר נשמה שלי קחי את זה באיזי מותר לבכות מותר להתפרק אבל אל תהיי בכעס על עצמך תזכרי שאחרי הלידה את תחזרי לעצמך הכל טוב אף אחד לא רודף אחרייך ודחוף להתלונן על הרופא הסתום הזה ❤️❤️

זה ממש לא הרבה 6.5 קילו עד שבוע 27

לא רק שזה לא הרבה, זה קצת מאמוש אני עליתי 7 קילו הכל טוב! כולם מסביב אומרים לי למה את לא עולה במשקלל

אהובה זה נשמע ממש תקין, לדעתי אמורה להיות בשלב הזה עליה של חצי קילו בשבוע, כלומר 2 קילו בחודש מתחילת השליש השני אני בשבוע 27 ועליתי כבר 11 קילו(והתחלתי את ההיריון עם משקל של 49 קילו) ואני חושבת שזו תקופה שקשה לכולם, וזה מתבטא הרבה פעמים גם באכילה רגשית. ובמקום לכעוס על עצמך תקבלי את זה באהבה, כמו שהית מקבלת אם הילד/הילדה שלך היו במקומך.

אהובה ליבי איתך 🩵 כמישהי שסבלה המון שנים מהפרעות אכילה, ההריון עושה רגרסיה, במחשבות טורדניות על אוכל ועל המשקל ועל דימוי הגוף. הגוף שלנו משתנה בקצב מהיר בזמן קצר וזה לא פשוט !! המון פעמים גם אין מקום לתחושות האלה כי כביכול אנחנו ״חייבות״ להיות בהודיה לכך שהגוף שלנו מייצר חיים והמצב הזה גורם לעוד יותר תחושות של בדידות וכאב. כי את באמת רוצה להיות בהודיה על מה שהגוף שלך עושה אבל זה נורא קשה! וזה בסדר. אני באמת מאחלת לך שתיהי בחמלה לעצמך, עם כל הקושי. להאמין בגוף שלך שהוא יוכל לחזור לעצמו אחכ. לנסות להטיב עם עצמך ולעשות דברים שיעשו לך טוב, הליכות, ספורט, אוכל מזין בין השאר. והרופא שהיית אצלו נשמע ממש חסר רגישות, והייתי מציעה לך לשים שם גבול או לעבןר לרופא אחר. כי אין מקום להערות כאלה. שיהיה המשך הריון נעים ובריא. ותזכרי שאת בסדר גמור ואת עושה את הכי טוב שאת יכולה !! ויש מקום לכך התחושות שלך🫶🏽