בעלי פשוט חסר אמפטיה, אני נמצאת כל היום על הילדה שלנו והוא לא מבין את הקושי, אני מספרת לו שלא הצלחתי להרדים אותה ולא הספקתי לאכול כלום או שישר אחרי שהנחתי אותה במיטה התעוררה כבר 3 פעמים שזה מתסכל אותי והוא פשוט אומר "איזה באסה" , אדיש ממש, מדבר איתי על דברים אחרים, פשוט אפססס הבנה לקושי שלי פה להיות איתה בבית ואז גם כשבא לא עוזר לי רק יושב בטלפון ובמקרה הטוב מנענע קצת את העגלה. אני מרגישה ממש לבד , לא משנה כמה אני מסבירה את הקושי אני מרגישה כבר בכיינית אבל את מי יש לי לשתף? זה פאקינג אבא שלה, אם הוא לא יבין מי יבין , אוף באמת שכאילו הבאתי את הילדה מתרומת זרע, מרגישה אפס שותפות ואפס הבנה וזה לא נראה שהולך להשתנות. אני מבינה למה זוגות מתגרשים אחרי הילד הראשון. מפחדת שהנישואים שלנו בדרך למטה

אני מציעה לקבוע יום שבו את משאירה אותו עם הילדה ויוצאת לענייניך. ככה הוא יבין.

.

וואי יקירה, אני מבינה אותך ומזדהה ברמות, גברים לא מבינים את הקושי גם כשהם כן מנסים וכן אמפטיים. הם לא מסוגלים להיות איתם גם הרבה ואנחנו אלה שכן אז הם לא חווים את זה.. תנסי לדבר איתו לשבת ולהגיד שאת מרגישה שהוא לא רואה את הקושי שלך, שאת רוצה שהוא יהיה שותף, תתני לו ממש משימות ותגידי לו איך לעזור לך, שיהיה אחראי לדוגמה על המקלחת או שיטפל בך או כל מה שתחליטי, אבל את לא צריכה להיות לבד בזה.. אני תמיד אומרת שבמצב כזה הגבר עדיף כגרוש כי אז לפחות מקבלים מזונות.. גם אצלי יש אפס אנד דאונס לגמרי בתקופה האחרונה

מושה סורי אני לא מקבלת את לא מסוגלים להיות איתם. אבא יש לו שתי ידיים ושתי רגליים כמו אמא וראש על הכתפיים תאמיני לי בעלי יכול להיות איתם ימים כי ככה הרגלתי. למה לי לא קשה? מה זה הם מסוגלים ואנחנו כן? חח

אני ממש לא איתם ולא מתרצת בשבילם זה אולי נשמע ככה מהתגובה אבל לא הייתה הכוונה שלי בכלל.. זה פשוט באמת המצב רוב הגברים לא מסוגלים להיות עם ילד כל היום לפחות לא עם אותה רמת סבלנות ןדאגה ואסתטיקה שלנו.. אבל לגמרי אני חושבת שהם צריכים..

הלוואי והייתי יכולה להשאיר אותו איתה יום שלם , אני מניקה והיא סרבנית בקבוקים, מפחדת שתתייבש אם לא אהיה. דיברתי איתו על זה והוא אומר שמרגיש שאין לו סיי ושאני מחליטה מה עושים עם הילדה אז הוא לא רוצה לנסות אפילו כי כל מה שעושה לא טוב בשבילי, אבל מה זה קשור ללהיות אמפטי אליי ? וגם קצת קרדיט, אני מכירה אותה טוב ממנו בעקבות המליון שעות שאנחנו מבלות יחד

בעקבות המצב במדינה את מתכוונת?

אמרתי לאמא שלי לבוא אליי והיא אמרה שתבוא ושכחה מזה ושקעה לענייניה

אני מאוכזבת מכולם. באמת

חיימשלי אולי פשוט תבקשי יש גברים שלא מבינים את מה עומד מאחורי המילים שלך ולא מגדילים ראש פשוט תגידי שאת זקוקה לעזרה אולי תראי שינוי עצום

מאיפה את? אם את מאזור חדרה אני אעזור לך בכיף ובאהבה ואם את מאזור אחר, אולי תתחברי לקבוצות אמהות? לפעמים עוזר רק להיות ביחד

מושה תןדה נשמה אבל כרגע באזור שלי הפעילויות שהיו לאמהות בוטלו בגלל המלחמה

הבנתי, אין לכן קבוצות וואטסאפ של נשים בחופשץ לידה? אני הייתי מנסה ליזום שם מפגש אפילו אחת על אחת בכל מקרה בהצלחה וחיבוק⁦❤️⁩

אנסה למרות שכולן שם רק מוסרות אוכל וטרמפים אז מרגיש לא קשור חח

מניסיון כי גם אני יזמתי מפגשים בקבוצות כאלה, אין לך מה להתבייש, יש בנות במצב שלך שאני בטוחה שיתעוררו כשתכתבי, ובמקרה הכי גרוע ההודעה שלך תיעלם ולא יתייחסו