אני מרגישה אדם רע. מי שמזכיר לנו את הדירה, הוא בן אדם בעייתי, אבל תמיד הייתי מאירת פנים ואומרת שלום יפה, היום פשוט לא הייתי מסוגלת וחלפתי על פניו בכעס אדיר בלי לאמר שלום. אסביר, מהרגע ששכרנו את הדירה הם משפצים לנו מעל הראש, קדיחות בטון לא סתם, אין מנוחה מ7 בבוקר עד צאת הנשמה, בנוסף כל הנכדים שלו אצלו מכדררים בתוך הבית (ואנחנו גרים מתחת כן?) כל היום, גם עד 12 בלילה, אני בהריון מתקדם עם חרדות אימים מהמצב, פשוט נכנסתי להתקף חרדה שלא היה לי בחיים, ובעלי שלח לו הודעה שינסו פחות להרעיש בשעות הלילה, הוא אפילו לא טרח לענות להודעה, למרות שראה אותה ובעלי שלח לו שוב, לא ענה! בנוסף, אין לנו ממד ביחידה, ופעם אחת הוא או אישתו לא באו לאמר שאם אני צריכה משהו שאעלה אליהם (בעלי איש ביטחון ובקושי נמצא) פעם אחת! אני פשוט הגעתי לסף של פגיעות וכעס שאני לא מסוגלת לראות את הפרצוף שלו. אבל..עדיין אוכלת את הלב שלא אמרתי שלום.

אל תחכי שהוא יגיד - תגידי לו שאם יש אזעקה את באה אליהם. אין כאן אגו. ולגבי השיפוץ אין לך ככ הרבה מה לעשות, תבדקי חוקית עד איזה שעה מותר להרעיש ואם הוא עובר על המותר תעלו אליו ותגידו לו את זה. בנתיים נסי אולי לנוח במקום אחר אם יש לך אחים/הורים שאפשר להגיע. הוא נשמע אחד שהשלום שלך לא מעניין אותו גם ככה

את לא חייבת להיות מנומסת לבן אדם כזה

וואי מרגישה כאילו גרנו באותה יחידת דיור שעזבתי. עברנו בדיוק אותו דבר ופשוט חיכינו שיגמר החוזה לעוף משם.. גם אנחנו הגענו למצב שלא אמרנו שלום מרוב כעס.

מאמוש למה לסבול סתם?? תעברי דירה..