מיואשת בעלי מוציא ממני רק רע אני באמת מרגישה שאין לי שום אמפתיה כלפיו ורצון לראות אותו לחיוב כל דבר שעושה גם אם הוא לטובתי, אני מוצאת את הרע, לא רוצה בקרבתו והוא פשוט לא עושה לי טוב גם אני לא לו.. הוא אומר את זה בקול רם, שהוא לא סובל אותי ורק היה רוצה להתרחק ממני (את זה הוא אמר בזמן ריב איום ונורא) בפועל, לא לקח את דבריו והתנהג רגיל בימים שאחרי. הוא משתדל להיות בסדר, לעזור אבל כל דבר פשוט לא מספיק בשבילי אני לא מצליחה לשים אוצו בראש סדר העדיפויות שלי, לא מצליחה לשקם את הזוגיות, אנחנו בטיפול (לא קבוע) אלא פעם בכמה זמן והרבה זמן לא היינו… אני מרגישה שאין לקחים, אין התקדמות, יש רצון אבל אין הבנה וכבוד הדדיים… קבעתי עם המטפלת שוב לשבוע הבא אבל עד אז אלוהים ישמור, מה עושים??? אני בתחילת הריון שני, מאוד מאוד לא מרגישה טוב פיזית ונפשית מה שלא מוסיף בכלל על כל האוירה בבית… תעזרו לי בבקשה

אולי לנסות לשנות קצת את החשיבה לגביו .. שאנחנו באים אנטי קשה מאוד לשקם את הורמונלית בהריון עייפה והמצב הכללי לא מזהיר היום בכל מצב הכי קל לפרק לכולנו יש תקופות קשות ואחרות תיזכרי במה אהבת בו פעם לטנגו יש 2 אנחנו לא מושלמים תנסי לחשוב מה את צריכה לתקם ומה הוא וביחד עם לשניכם יש רצון ולא מדובר פה באלימות חלילה אפשר לשקם הכל ❤️

זה לא אלימות אבל הריב האחרון היה קצת קשה מילולית. אני זו שהתפרצתי עליו בצרחות וקללות כמו ״זבל/ אדיוט״ כועסת על עצמי שהגעתי למצב כזה אבל גם חומלת לי כי אני באמת מרגישה על הקצה והוא לא עוזר לי בהתנהגות שלו אני שוכחת אותו בהרבה מובנים, לא יכולה לראות אותו באותה עין לפני שנים זה באמת לא עובד לי אני ממש מנסה