‏יוצאים מגיל נעורים מגיל צעיר מאוד !!!התחתנו לפני שנה וחצי ילדתי לפני חודשיים וחצי.. במשך השנה שאנחנו נשואים בעלי עבד שלושה חודשים בסך הכל וגם בשלוש שעבד זה בעבודות שונות אין לו מוסר עבודה ולא לוקח אחריות על החיים שלנו . ההורים שלנו עוזרים לנו בשנה הראשונה עם השכר חצי ההורים שלי וחצי שלו ולאור המצב עוזרים גם בשנה השנייה. והוא כפוי טובה ממשיך לישון במקום לעבוד כמובן שההורים שלי ‏מתעצבנים על זה ומנסים לדבר איתנו יחד ועם המשפחה שלו ולשנות דברים אבל כלום לא זז הוא תמיד מאשים אותי בהכל!! לא עובד כבר שנה משחק אותה מחפש עבודה לא מכבד אותי לא מכבד את ההורים שלי הולך לישון בשעות בשעות הקטנות של הלילה קם מאוחר באמצע היום קם עצבני . ‏מעשן כל היום ירוק וסיגריות דברתי איתו מליון פעם שהשתנה וזה לא עוזר. אני עובדת עצות !! אני מנקה מחפשת מבשלת עושה את כל מה שאישה צריכה לעשות. בתור גבר הוא לא עושה דברים בסיסיים שגבר צריך לעשות חוזרת שוב פעם היו מליון פעם שיחות ‏שהוא שצריך לעבוד הוא צריך לפרנס צריך להפסיק לעשן ושאני רוצה לחיות כמו זוג נורמלי לי אני לא יכולה לאפשר לעצמי לטוס לטייל להנות לחיות כי יודעת שהוא לא עובד ולא נעים לי לבקש מותרות . הוא כל הזמן אומר שישתנה משתנה לשבוע ושוב הכל חוזר כל עצמו נכנס לעבודה ולא מחזיק בשום מקום . הייתן נשארות אם בן אדם כזה? למרות שיש תינוק בסיפור ?

אם קשה לו להתחיל בבוקר לעבוד שיעבוד ערב תחפשי לו עבודה לערב ותקחי אותו לשם תגידי לו אתה הרגע מתחיל לעבוד יש לך מישהו איזה רב או יועץ שהוא מקשיב לו שהם יכולים לדבר איתו ולהשפיע עליו?

וואלה לא יודעת

אתם גרים אצל ההורים שלך? זה ממש לא טוב אין פה אחריות עצמאות לא טוב בכלל

לא אנחנו גרים בשכרות לבד אבל ההורים שלי 2 הצדדים עוזרים בכזף

יש באמת אנשים שקשה להם לעבוד בבוקר לכן הם עובדים בערבים. שינסה למצוא עבודה בערב. באיזה קטע הוא פשוט ממשיך לשכב במיטה