אני מרגישה התמוטטות נפשית בגלל כל המצב במדינה, והילדה שלי בת ה3 סופגת את העניין כי אני פשוט לא מסוגלת נפשית לתת לה את היחס שהיא צריכה ומגיע לה. והיא מבינה שמשהו קורה, הרי הגן סגור כל כך הרבה זמן, והיא נמצאת איתנו רק בבית בלי לצאת לשום מקום מיום שבת. והיא לא רגילה לזה. היא ילדת חוץ. איך מתמודדים?? מאיפה אוספים כוחות?

מובן לחלוטין, פשוט אוספים כוחות ומתנתקים מידי פעם מהחדשות ומהפלאפון. תשבו יחד, תדברו, תקראו ספר, תמצאו משחק משותף, למלא קערה עם קצת מים למשחק, אמבטיה, יצירה..גם את וגם הילדה צריכה תעסוקה, זה טיפה ישכיח את המחשבות. אפשר כמובן גם לבשל יחד משהו, לסדר איזו פינה בבית, להכין אוהל..נראה לי שהכוח זה הילדה עצמה וההבנה שהיא כרגע צריכה אותך🫶

הילה, זה הכי טבעי להרגיש ככה. לא חושבת שיש משהו שאין לו תחושות כאלה. אני מיום שבת לא יוצאת מהבית. התחלתי מאתמול לשחק משחקי כאילו. נתתי שמות אחרים לחדרי הבית. למשל: חדר יצירה, חצר, פינת בובות, ספריה. תשבו ביחד ותמציאו שמות. חשוב ליצור שיגרה כמה שניתן. כולנו בסיר לחץ. צודקת מוריה.