שבוע 35…הריון ראשון הלידה מתקרבת ואני בחששות… במיוחד מהכאב וממה שהגוף עתיד לעבור! ברור שאני חושבת על האחרי ושזה הדבר הכי טוב שקיים אבל בכל אופן המחשבות לא עוזבות…😰 תעודדו אותי🙏🏻

שבוע 30 חולקת איתך את החששות! בעלי ניחם אותי כשאמר שלא משנה מה כמה שעות וזה נגמר זה זמני וגם אם יכאב ויהיה מפחיד הזמן עובר והלידה איתו

אני בול כמוך מידע להירגע ולהתנחם בידיעה שעברו את זה מליוני נשים לפני ויעברו אחרי וחלשות ממני. זה רק כמה שעות ויהיה בסדר. חוץ מזה אף אחד לא אמר שהלידה שלנו תהיה טראומתית יש הרבה לידות שהן חוויות מדהימות!

גם אני בלחץ אימים מזהההה!!!

גם אני הייתי ככה בלידה הראשונה, אבל הרבה עזר לי אמונה שהכל בסדר וכן עשיתי סגולת 18 נרות וטבלתי במקווה, ובגדול הקפתי את עצמי באווירה טובה במיוחד בשבועות של חודש תשיעי, וקראתי רק סיפורי לידה טובים, ושוב הרבה היה אמונה, ולשחרר את הפחדים והדימיונות מהנורא מכל, עכשיו אני לפני לידה שניה חודש תשיעי, ומשתדלת ללכת באותה גישה כי כל אישה מפחדת לפני לידה אני מאמינה לא משנה איזה מספר לידה זאת כבר. זה בסוף פרוצדורה רפואית שאין לנו שליטה איך היא תתגלגל, זה בסדר לפחד ולגיטימי! אבל עצה שלי, קודם כל שזה יתחיל תחי את הרגע, אל תתעסקי ב״מה יקרה מעכשיו״ כל ציר תעברי ברגע שלו אל תפחדי מאם זה יתחזק ואיך הולך לצאת תינוק הפושפוש כי זה אגב הרגע הכי פחות כואב בלידה לדעתי לפחות (ויש אפידורל בימינו ) פשוט תחליטי שאת שולטת בסיטואציה ולא היא בך. ואת תרגישי פי מיליון חוויה טובה יותר, ופחות טראומטית