חודש אחרי לידה ירדתי 18 קילו. אני לא רעבה וגם אין לי זמן לאכול. ברגע שהילדים נרדמים אני רק רוצה לישון לפני שאחד מהם מעיר אותי שוב. כל כך קשה לי ההתמודדות איתם שאוכל זה הדבר האחרון שמעניין אותי. אנשים סביבי אומרים שזה דיכאון אבל אני לא מרגישה בדיכאון. אני לא רוצה להאשים את ההורמונים בזה. אני מרגישה שלטפל בילדים קטנים ובתינוק בן יומו זה פשוט קשה אבל זה כאילו אף אחד לא קולט את זה. ״לאלא זה ההורמונים״. בא לי לצעוק - זה לא! תהיו בנעליים שלי ותבינו. עם הורמונים או בלי זה קשה!

מבינה אותך לגמרי אהובה ! תזכרי שבשביל להיות אמא טובה ורגועה את חייבת לדאוג קודם לעצמך !! שולחת לך חיבוק

ברור שזה קשה. מי שלא קשה לה לא יודעת ממה היא עשויה. גם אני אחרי 2 לידות בכל לידה ירדתי בערך כמוך יותר רזה ממה שהייתי לפני ההריונות. במקרה שלי כן זה דיכאון אבל זוכרת שגם כשרציתי לאכול לא מצאתי זמן!! אם את מכינה ארוחות צהריים תתני לבעלך שניה להיות עם הילדים שתאכלי גם אפילו אם זה כמה ביסים.. את חייבת לאכול ולהתחזק כי הגוף והנפש בסוף הולכים ביחד

כמניקה הייתי יותר רעבה אחרי הלידה מאשר בהריון אבל עניין הזמן זה ממש מאתגר, קשה למצוא זמן לפיפי, מקלחת, אוכל...

ברור מה הקשר דיכאון אין זמן לאכול עם ילדים אבל את חייייבת לדאוג לעצמך ולאכול בריא שלא תתמוטטי זה חשוב אני גם לפעמים לא אוכלת יום שלם וסוף היום מרגישה לא הכי טוב צריך לדאוג לעצמנו כדי שיהיה לילדים טוב

בעלך לא יכול לעזור לך? נשמע שאת מתמודדת לבד וזה קשוח