חייבת לפתוח לפני שאשתגע… אני לא מדברת עם אחים שלי סיפור ממש ארוך אבל אחותי לא באה לביהח שילדתי לפני 8 חודשים את הבת שלי ומבחינתי היא ואחיי מחוקים. באופן כללי אמר שהיא בחרה בגיסתי אשתו של אחי כאחותה והן עשו יד אחת כמעט בהכל. דוגמא קטנה, לפני שנה אירגנו לאמא שלי מסיבת הפתעה מבלי לשתף אותי הכניסו אותי רק בסוף ואמרו לי את תבצעי את המטלה שאנחנו נותנות לך וזהו. ויותר מזה, שמעו שאני רוצה לקחת את אמא שלי ליום הולדת לנופש אני והיא ללילה הן מהר סגרו לאמא שלי 2 לילןת ונסעו איתה לנופש רק הן. מבלי לשתף אןתי שאני עוד בהריון חודש מתקדם. אמא שלי כמובן הסכימה לזה ורבתי איתה קשות! לגיסתי יש משפחה קשה מאוד והיא לא בקשר טוב עם אמא שלה ותמיד אמרה איזה כייף לי ולאחותי שאנחנו בקשר טוב אחת עם השנייה ועם אמא שלנו והיא סכסכה והרסה הכל ולקחה את המקום שלי. ממש ככה. היא שאלה אפילו את אמא שלי אם יכולה לקרוא לה אמא ומלקקת לה בלי הפסקה שזה כבר מחליא. בכל אופן ואני יודעת שזה נשמע רע אני לא מדברת עם אף אחד מהאחים שלי אנחנו ארבעה אחים ועכשיו מסוכסכת גם עם ההורים שלי. כי כל פעם או שאמא שלי הולכת לאחותי יחד עם כלללל המשפחה ואני מנודה לבד או שאבא שלי השישי הזה עשה ארוחת ערב והזמין את כל האחים שלי חוץ ממני מן הסתם. אני מרגישה מחנק בגרון, מרגישה ממש שהלב שלי שורף למה קיבלתי משפחה כזאת? למה? הורים גרושים סבלתי ככ בתור ילדה ועכשיו אני לבדדד שוב. בלי הורים בלי אחים. אחי הגדול בגלל שרבתי עם גיסתי הם לא מרשים לילדים שלהם להתקרב אליי, הם היו לידי במאורע משפחתי לא התקרבו אליי פחדו. ובביהח שילדתי הסתכלתי על הדלת התפללתי שאחותי תבוא הייתי בטוחה שתבוא והיא לא באה, הם אפילו לא איחלו לאמא שלי מזל טוב שנולדה לה נכדה שהיא כתבה להם בקבוצה של המשפחה. אני בעלי והילדים זה מה שיש לי כרגע בחיים. אני צריכה לעכל את זה, זה לא קל אבל אין לי ברירה. עצוב לי מאוד כי יש דברים שממש קשה לי למחול עליהם ואני בן אדם מאוד סלחן מאוד ותרן. אני בוכה כל השבת בדיכאון ממש זה לא מגיע לי.

עצוב לשמוע אפשר לתת עצה אמיתית? תלמדי לסלוח ולוותר כי אם את אדם ותרן וסלחן זה אמור להיות לך טבעי משפחה זה משפחה וקורה שטועים אל תקנאי בגיסתך נסי להתקרב אליה לא נתת רקע על מקור הסכסוך ועל סוג האנשים. והאמת זה לא משנה תשמחי בבעלך ובילדים שלך ותבקשי מה׳ יתברך שיהיה שלום במשפחתך כי השלום זה שם ה׳ ואם אין שלום הקדוש ברוך הוא מאד עצוב. התפקיד שלך זה להשכין שלום. היצר הרע מנסה להרוס משפחות.

האמת. שהייתי מתרחקת. בסוף זה משפיע על נפש. מה את צריכה את זה? מי שאוהב ומכבד אותך יבוא אלייך. הייתי מתרכזת בקיים. בבעלי בילדים. הייתי מנסה לרכוש חברות חדשות כאלה שיהיו איתי באש ובמים.

לקנא בגיסתי? נראה לי שהתבלבלת או שאני לא ציינתי מספיק מי זאת גיסתי. היא הבן אדם הכי סכסכן עלי אדמות כל מקום צועקת ורבה עם אנשים. אין לי ממש במה לקנא בה אנשים לא מחבבים אןתה בשום מקום

סליחה שאני שואלת שאלה לא נעימה, מה עשית להם? איך קבוצה כל כך גדולה של אנשים נגדך בכל הכח? איפה את חושבת או יודעת שיצאת לא בסדר בעיניהם?

יש לי חברות ילדות שאנחנו מאוד קשורות אחת לשנייה , אבל תמיד רציתי משפחה חמה אוהבת מלוכדת וכואב לי שזה לא קיים

אני בלי המשפחה שלי המון שנים ורוצה להגיד לך שאני מבינה את הכאב שלך 💔 תתרכזי בבת שלך בבעלך . .אבל אל תנתקי קשר לגמריי עם אמא ואבא לפחות...שלחי להם שבת שלום/חג שמח/מזלמטוב וכאלה תבקרו אחד את השני אף אחד לא צריך לדעת

אני לא אשכח שהייתי איתה בים ועם אחיינית שלי הבת שלה שהיתה פעוטה ואחיינית שלי בטעות העיפה עליה חול ןגיסתי צרחה עליה בים והיא ככ בכתה. תינוקת. הייתי בהלם!

ההורים שלי לא אוהבים אותי אני מרגישה את זה כבר המון זמן. תמיד הייתי קשורה לאבא שלי אבל יש לו בת חורגת של האשה שהוא נשוי לה כבר המון שנים והיא בגילי והוא אוהב אותה וקשור אליה ולפעמים אני מרגישה שגם היא תפסה את המקום שלי.

גם יום כיפור בקרוב ...אני מאמינה שכל אחד ואחת מקבלים את המגיע להם. תשארי את זה לו (קארמה) אל תתעסקי בדברים שלילים שלא עושים לך טוב. זה יכול משפיע על מצברוח בכללי וגם יכול להשפיע על הגוף פיזי

אני אשתף שבלידה השנייה שלי מרגע שאמרתי לאחותי שיש לי בת אחרי בן היא התייחסה אליי כל ההריון ככ מגעיל, לא הסכימה לכבד אותי בעוגיות שרציתי שהייתי אצלה פעם אחת ויצאתי מהבית שלה בוכה, הגיעה לבית החולים שהייתי עם צירים מוקדמים וצעקה עליי מול כולם כי העזתי להכנס להתקלח שידעתי שהיא צריכה להגיע. דברים הזויים. וששאלתי אותה למה היא לא מחזיקה את הבת שלי או משחקת איתה ענתה לי שלא מצליחה להתחבר אליה ואחי הגדול אמר לי שהוא לא מתחבר לבנות. ולכל אחד מהם יש ילדים משלו. לאחותי יש רק בנים

הם היו מתעלמים מהבת שלי בקושי מחייכים אליה. והיא היתה פיצית. והיה ממש כואב לי. שסיפרתי לאחים שלי שקנינו בית חדש אחי אמר לי מה את מתלהבת אני יכול לקנות 10 כאלה ואחותי בקושי הגיבה. ואני עוד יכולה לשפוך פה ככ הרבה . אני יודעת שלקחת ללב זה מסוכן אבל זה כבר שם הכאב הזה שלא מרפה. הם עשו פעם יום הולדת לאחיין שלי כל המשפחה אצל גיסתי ולא סיפרו לי שמרו את זה כולם בסוד ממני שלא אדע ושגיליתי דרך אחי הקטן נפלתי למיטה לא יצאתי ממנה יומיים לא יכלתי להפסיק לבכות.

כואב לי שאחותי עיוורת שבמקום להבין שאני אחותה ולא גיסתי ואחיות זה בדם ולא יעזור היא כרוכה אחריה. זה כואב כי אני ואחותי פעם היינו חברות ככ טובות שהיינו צעירות היינו יוצאות יחד למועדונים היינו ביחד באותו חדר. זה שורף לי את הלב. בלידה האחרונה שלי אמרתי אם היא באה זהו אני שמה הכל בצד מחבקת אותה חיבוק ענק ושוכחת מהכללל. ולא האמנתי שלא באה פשוט סרבתי להאמין. בכיתי שם בחדר יולדות ככ הרבה חשבו שאני בדיכאון אחרי לידה. לא יכלתי לשאת את המחשבה שלא אכפת לה.

בקיצור קשה לי. לא אשקר. הבדידות הזאת. אני בן אדם מאוד חם. בן אדם של משפחה. אוהבת להיות נאהבת וקשה לי שאני לא.

היו לי לא פעם מחשבות אבדניות בגללם מה שהחזיק אותי זה הילדים שלי ובעלי

תודה ריגשת אותי

נועה! אם תרצי לדבר אשמח להיות לך כמים קרים על נפש עייפה.

והדילמה העיקרית היא, שאחי מתחתן בסוף החודש ואני לא יודעת מה לעשות אני לא מדברת איתו גם. ולא בא לי לראות אף אחד מהם

אומר שלא נחליט מהבטן שנדבר על זה

הם הזמינו..?

כן הזמינו

ארוחת חג? אצל אבא שלי