יש פה עוד בנות שנשארו לגדל את הבייבי בבית אחרי החופשת לידה וקצת מתוסכלות מלשבת כול היום בבית? איך אתן מתמודדות אשמח שתשתפו אותי🙏🏼 אני כבר חצי שנה בבית עם התינוקת ומרגישה שנהיה לי מאוד קשה… לא יודעת עוד מתי אשים אותה במסגרת אני מאוד מפחדת עם כול המצב בגנים היום 😕

מזדהה איתךךך אני ממש לא רוצה לשים במסגרת זה נראה לי לא טבעי וקשה כל יום בבית. אני התחלתי לעבוד יום אחד אחהצ ואז בעלי איתה ולאט לאט אוסיף דברים שיאפשרו לי לצאת איתה או לתת אותה למישהו שאני סומכת פעם ב.. ואז לעשות דברים לעצמי😊

תחשבי מה היית רוצה לעשות שיעשה לך טוב ואז תחפשי את הדרך לעשות את זה יחד איתה/ שמישהו שומר עליה.. אני מניקה אז זה גם מקשה אבל שואבים ואז יותר קל

אני עם בת 3.9 ובן 2.8 שרק השנה יגנסו למסגרות.. בבית זה באמת מאוד קשה 🙏🏼 מה שעזר לי זה שהייתי יוצאת עם העגלה בבקרים, בהתחלה סתם טיילתי איתה בעגלה בפארק ואז לאט לאט התגבשה ״חבורה״ של ילדים שלא במסגרת. היינו באים כל בוקר, כל אחד מביא משחקים, משחקים גם במתקנים, בחול, בימבות וכו׳.. ככה מבלים את הבוקר עד השנצ 🙏🏼 ואחרה״צ יוצאים איתם שוב עם בעלי לפארק/ים/ אטרקציה אחרת.. הימים ממש עפים ככה, גם לי יש חברה של אנשים מבוגרים חחח, הילדים משחקים ומתעייפים ❤️

אני כבר שמונה חודשים אחרי הלידה עם הילדה בבית וכבר בחצי שנה איבדתי את זה מרגישה שאין לי חיים ואין לי שום דבר חוץ מהילדה והבית, היום שלי נגמר ואני חושבת שלא עשיתי כלום עם עצמי היום חוץ ממה שקשור לילדה אני ובעלי אחרי צהרים הולכים לסידורים נגיד או קופצים למשפחה אבל כאילו מרגישה שאין לי חיים מחוץ לדבר הזה הבת שלי היא כל העולם שלי והחלטתי שאני נשארת איתה כי באמת זה ילדה ראשונה ופחדתי נורא ורציתי אותה קרובה אליי אבל אם הייתי חושבת מעבר לפחד הייתי מבינה שגם לילדה זה יעשה טוב והייתי מכניסה אותה למסגרת כבר בגיל חצי שנה הבת שלי אוהבת חברה וילדים בגיל שלה ובמקום זה היא איתי בבית ומתחיל לשעמם לה למרות אני כל היום בתפקיד ליצנית😂 קשה נורא בבית, קשה נורא במסגרת הזאת כי אני מתוסכלת מזה שאני רוב היום איתה , בנוסף מתעסקת בבית והלילות הקשים שבבוקר את קמה בלי כוחות וזה מרגיש לי דייי בעזרת ה׳ עוד שבוע מתחילה גן ואני מתחילה עבודה חדשה , ולמרות הפחדים והחששות זה הדבר הכי טוב בשבילה ובשבילי... כדאי לך מאוד לשים במסגרת זה חשוב נורא גם בשבילך , המצב לא טוב בגנים אבל לא כל הגנים הם ככה, תמצאי לך מקום שאת מרגישה שהוא טןב לבת שלך ופשוט תסמכי ותשחררי את הפחדים , אני מתה מפחד ואבויייי למי שיגע בשערה של הבת שלי , אבל בכל זאת אני חייבת לצאת לעבוד , לא בגלל כסף אלא בשביל הנשמה שלי ובשביל לקום בבוקר להתאפס על החיים שלי וקצת לצאת מהמסגרת של הבית הילדה הבעל והנקיון...

בטוח יש כל מיני חוגים, קבוצות ודברים שאפשר ללכת עם התינוקת, צריך רק לחפש אני לא מכירה כי זה הריון ראשון שלי אפשר אולי ללכת קצת יותר לבקר משפחה קרובה

אני גם בדיוק כמוך, שלי השם ישמור אותו בן חצי שנה ואני לא מכניסה אותו למעון בספטמבר בעיקר משיקול כלכלי, גם אני במחשבות איך אעביר את השנה הקרובה הוא גם גודל ברוך השם וצריך לעניין אותו ולעשות הכל שיהנה, מקווה שאצליח עד כמה שאפשר, בגדול היום שלי מסתכם בו בלנקות ובלבשל. תודה להשם על הקיים.

גיליתי ממש שעושה לי טוב לצאת איתו לבחוץ לסיבובים גם לי וגם לא