אם הייתה לכן הזדמנות, הייתן עוזבות את הארץ?

לא

הכל עניין של מה "מחזיק" אותך כאן. אניצלא בייתי עוזבת בחיים בגלל שחשוב לי קרבה למשפחה

ספיר. ועוזבת עם המשפחה?

כן עוזבת

גרמת לי לחשוב על זה לרגע אם הייתי מוכנה בהנחה שהמשפחה באה איתי. זה מפתה, בהנחה שזה למקום שיאפשר לי לחנך את הילדים (העתידיים) על אותו ציביון שאנחנו מאמינים בו (חילוניים לחלוטין, כן הייתי רוצה להנחיל מסורת).

רק אם המשפחה איתי הכוונה אמא אבא אחים

אני אוהבת את הארץ. אבל, באמת מתחילה לחשוב מה כבר נשאר לאהוב פה? נראה שכל מי שחי פה הוא מזוכיסט. כולל אותי.. שוחטים אותנו במחירים על דיור, גנים, סופר וכו' ואפילו המזג אוויר פה. או שקר מידיי קור שנכנס לעצמות. או שחם בצורה קיצונית... מלחמת אחים. מלחמה עם הערבים. לא מכירים בחיילים עם טראומה. מלחמות.. כולם מנסים רק לעקוץ ואי אפשר להאשים אותם אפילו כי המצב פה פסארה. לא יודעת. עצוב, אבל לא נשאר פה מה לאהוב ואני חושבת בעיקר על הילדים

כן שיר. אני גם כמוך. אבל אמא שלי לא רוצה

מבינה לחלוטין, מצד שני אם לא ישארו אנשים שילחמו על המדינה הזאת מכאן רק נדרדר... גם הדשא של השכן ירוק יותר. הייתה כתבה לא מזמן בחדשות על אנשים שעזבו, קושי יש בכל מקום

ספיר מבינה מה את אומרת. אבל לא נראה שעוזר כל המלחמות האלו. וגם, נמאס כבר להלחם. מה עם פשוט לחיות? המדינה אמורה לשרת את האזרח, שפוט יחייה! מבינה? תראי באיזו קלות אמרת את זה? אנחנו כבר רגילים למלחמות לצערי

והמצב כבר מדורדר

אנחנו נטו מאמינים במה שמראים לנו. גם בחוץ לארץ קשה אנשים זרוקים ברחובות ויש הרבה עוני. רק לדוגמא מערכת הבריאות שלנו מעולה לעומת מערכת הבריאות בארצות הברית ששם משלמים על כל פסיק.

אני אישית לא, ויש לי אפשרות לעזוב. אני אוהבת את הארץ וטוב לי פה וגדלתי פה והחיים שלי פה והמשפחה שלי פה. בחו"ל אהיה לבד.

גם במקומות אחרים לא דבש. אחותי גרה בארה"ב ובמקרה לפני כמה חודשים היא התחתנה וטסנו כל המשפחה ל3 שבועות. המחירים ממש דומים לשלנו (אם לא יותר בחלק מהתחומים). ושם יש גם אחוז פשיעה יחסית גבוה. ופחות תחושת בטחון אישי מבחינת להסתובב ברחובות בערב (הם לא מסתובבים בחוץ ברגל בערב). סתם נתתי דוגמאות מארה"ב כי אני קצת מכירה, לא יודעת על מקומות אחרים.

יעליש. צודקת בנקודה הזאת על מערכת הבריאות. עם האנשים זרוקים אני יכולה לחלוק עליך. גם כאן יש מלא. אני יותר חושבת על אלו שלא זרוקים. ומפחדים כמעט כל חודש להגיע לשם. אירית. ארה"ב זה נגיד אחד המקומות שלא הייתי עוברת אליהם. יותר גרוע שם מפה.

ואירית. תחשבי לרגע, אם המשפחה תבוא איתך. תעברי?

לא יודעת, לדעתי לא. קשה לי לענות כי זאת שאלה מאוד מאוד תיאורטית כי במקרה שלי אין סיכוי שכל המשפחה תסכים לעבור. עדיין זה מנתק אותך חברתית מכל מה שאת מכירה, אני תתחילי לחפש את עצמך בכל תחומי החיים. שזה לא בהכרח משהו רע, אבל לי פחות מתאים כרגע בשלב זה של חיי.

אז לאן נגיד את רוצה לעבור?

קחי בחשבון שמדינות שלא דוברות אנגלית את גם צריכה ללמוד את השפה

אירית. שאלה טובה 😅 וכן, צודקת לגבי כל השאר. אני סתם אולי חושבת על שוויץ, הולנד, אירלנד, נורבגיה.. כאלה..

מדינות יפות שיש בהן בעיקר שקט

את שואלת שאלות מאוד תיאורטיות😅 בתיאוריה אני עכשיו יושבת במלדיביים שותה מרגריטה קפואה על החוף חחח בפועל, אני שותה קפה קר במשרד. איך את הולכת לעבור לשם? צריך להבין מה הקריטריונים להגירה של כל מדינה. האם יש לך דרכון אירופאי? אני גם לא בטוחה שיש במדינות האלה בעיקר שקט, זה ממש תלוי מה איפה ולמי. שוב, קחי בחשבון שאת גם לא תביני את השפה. באיזה פורמט את מתכוונת להגר? רילוקיישן מהעבודה? בקשת הגירה? פשוט לטוס ולעשות שם the imigrant experience? לישון כל המשפחה על מזרן מעופש בדירת מהגרים? אני נגיד מיציתי את החוויות האלה בטיול אחרי צבא🤣

אז לשאלתך, אם הייתה לי הזדמנות לעזוב את הארץ, התשובה היא "לא" בגלל כל הסיבות שמניתי וגם ההזדמנויות שלי אישית מאוד מצומצמות. בואי, אין לנו ככ לאן ללכת.

הייתה לי הזדמנות לעזוב לשליחות משותפת עם בעלי ובחרתי שלא. אין כמו ארץ ישראל, אין כמו להיות בקרבת המשפחה והחברים .. חו״ל לחופשות זה נחמד, לגור רק בישראל עם כל יוקר המחייה והצרות פה זו עדיין הבחירה שלנו 🙏🏻

אירית. כן, ברור שהשאלה שלי תיאורתית. ולא, יש אנשים שעושים רילוקיישן וחיים דווקא טוב מאוד. שוב, שאלתי שאלה תיאורתית

לא