חייבת לפרוק ובבקשה אל תשפטו אותי.. אני בת 23, ברוך השם יש לי ילד בן חודשייים וקצץ, מתוק אמיתי והוא אהבת חיי. אבלללללללל.... אני מרגישה שמשילדתי אותו איבדתי את עצמי, אין לי זמן לבד, לא לשתות קפה ולא לעשות פיפי, 24/7 צמוד אליי תינוק קטן, שבאמת אני מודה לה' והוא אהבת חייייייי אבל אני לפעמים מרגישה בכלא. בנוסף לכל אני סטודנטית, אני צעירה, ואני מרגישה שהחיים שלי נתקעו... נעצרו במקום. ילדתי 6 ימים לפני היומולדת שלי שאפילו אותה לא חגגנו כמו שצריך.... ההרגשה הזאת רעה לי, אני כל יום מודה לה' על המתנה אבל מצד שני לא מבינה למה אני מרגישה ככה...

את צודקת בתחושות שלך🫶 כי ילד מביא איתו המון... אבל תחכי קצת שיגדל,יהיה עצמאי ופתאום תגלי שכן ישלך זמן לעצמך.

גם אני מרגישה ככה לפעמים. היא כבר בת 7 חודשים ועדיו כל דקה שהיא יש ה אני מנצלת לעצמי.

היי, אלו רגשות הגיוניים, הבאת לעולם ילד שאת כל העולם שלו ובלעדייך הוא לא יכול להתקיים ומן הסתם יחד עם זה הגיעו גם ויתורים מצידך והתגמשויות שלפני כן לא הכרת כי היית אדון לעצמך תרגישי בנוח עם כל תחושה והרגשה זה בסדר גמור החיים שלך השתנו וזה לא פשוט תנסי לתמרן בין הדברים כמה שיותר גם אני בת 24 וילדתי לפני חודשיים ילד ראשון ויכולה להגיד שרק, ימים האחרונים נפל לי האסימון ואיתו מגיע גם קצת מין ייאוש כזה אבל הכל בסדר ולאט לאט הם יגדלו ויהיה קל ונוח יותר שולחת חיבוק 🩵

אני חושבת שכל אמא צעירה מרגישה ככה בהתחלה. בסופו של דבר הכל יעבור. ❤️ חשוב לקבל תמיכה מהמשפחות

הרגשה תקינה לכל גיל במיוחד בחודשים הראשונים

גם אני הרגשתי כמוך!!! אל תרגישי רע! את מתנצלת כל משפט. ברור שאנחנו אוהבות את הילדים ושמחות בהם ויחד עם זה, זה משנה את המציאות וזה לא תמיד כיף ונעים. ממליצה לך ממש מכל הלב להביא בייביסיטר בערב כשהוא ישן ולצאת!!! עם בעלך/חברה. אל תכנסי לתוך זה ותשקעי ברק להיות אימא את קודם כל את !!! ואל תוותרי על עצמך

אהובות!!!!! תודה❤️❤️❤️