נשבר לי כבר, כל פעם שהאבא יוצא מהבית בין אם לתפילה או בין לקניות, שתי ילדים בני 4/3 חייבים סוג של "להיפרד" נשיקה וכו.. אבל ויש אבל גדול הם לא עוזבים את הדלת הילד בן השלוש לא מוכן לתת לאבא לסגור את הדלת ואפ סוגרים הוא מתחיל לבעוט בדלת בחוזקה גם עם האבא כבר הלך, הוא לא מפסיק ויש לנו שכנה שכועסת בגלל הרעש, וכבר נשבר לי, כשאני הולכת אני נותנת להם חיבוק נשיקה ובייחוד, כמעט ולא מתייחסת עליהם לפעמים גם הולכת מבלי "להיפרד" ולא ממש אכפת להם רק מהאבא לא הבנתי למה.. אין מפסיקים את זה, במיוחד הילד בן 3 ילד בלי עין הרע קשה

כי את תמיד איתם הם כועסים על האבא שעוזב אותם

טל מה הקשר עוזב אותם למה הם החיים כל אחד בבית אחר?!! זה לא עוזב אותם הוא הולך לסידורים וחוזר

שיר נכון הוא לא עוזב אותם, חס וחלילה,אבל רק כשהוא יוצא מתחיל הדרמה וכשאני יוצאת יש לפעמים שהקטן בן השלוש עושה לי ביי ביי וסוגר לי את הדלת, הלוואי שהיה עושה את זה גם לו וחוסך לי את הדרמה הטורקית הזאת, עכשיו אני בעד "פרידה" של נשיקה וחיבוק, אבל זאת כבר הגזמה