קצת פריקה אני לא סובלת כמעט אף אחד מהאנשים מסביבה שלי. מרגישה שכולם מטומטמים, חומרניים, שטחיים וצבועים. פשוט קשה לי!!! אני מרגישה לגמרי לבד בלי אף אחד לצידי. אין לי משפחה רק קצת בחו״ל ואני גרה במושב קטן ופלצני ברמות כולם פה מארבונות. אני באמת לא רוצה כלום מאף אחד, חוץ מדבר אחד שזה אוטנטיות. וזה פשוט חסר לכולם והרבה זמן הרגשתי שאני זאת שלא בסדר ובגלל שאני מפגרת אז אין לי חברות וחיי חברה אבל כמה שאני באמת מנסה להתחבר לאנשים ולהיות נחמדה עם 0 שיפוטיות ומתעניינת ויוזמת…. לא מצליח ואני שוב לבד ורק חושבת לעצמי ש- מזל שלא הלך כי א’ ב׳ ג׳. אני משתגעת כבר עם הילד כל יום כל היום לבד ואני אוהבת איתו ומשקיעה אבל כמה אפשר עוד לרוץ בין מטלות הבית לטיולים בבוץ ובחול לגימבורי לסופר לגביסות לבישולים ניקיונות כלים ורק מתפלללת כל יום שיהיה איזה חתונה שאוכל לפגוש כמה חברי ילדות שגרים בטיזינאבי 😱😭

אוי אני מזדהה איתך. מרגישה שכולם צבועים ורכלנים וחיים בסרט.. יש לי אולי חברה אחת טובה שאני יכולה לסמוך עליה

בעלך?

אולי תעברי דירה

מסכימה איתך אין לי בעיה לשמור איתך על קשר

בעלי כל היום בעבודה

Shevi יאללה בואי 🙀

אוי את כאן? היה לי סופש עמוס אירחתי משפחה אצלי בבית בשבת

עכשיו אני כאן 😅