אוף לא יודעת מה לחשוב...אחותי הגדולה התחתנה לפני שנה, הם עברו לגור אצל ההורים עד שהבית שלהם יהיה מוכן וכל פעם אני שומעת שהיא ובעלה בויכוח או סתם היא כועסת עליו פתאום אני לא גרה שם אבל אני שומעת אותם שאני באה או שאמא מספרת לי... ראיתי שהיא התעצבנה ממש יום אחד (היא בהריון אז כל פעם שהיא מתעצבנת אני חוששת) וזרקתי לה כזה שאני לא רוצה להתערב אבל אם היא צריכה אוזן קשבת, לפרוק אני כאן אז היא שיתפה אותי ומה היא אומרת לי כן ככה זה השנה הראשונה של הנישואים היא קשה מאוד, הבעיה שאצלם גם לפני הנישואים עלו פחות או יותר אותם בעיות.. אז מה הקשר??? אני גם נשואה והשנה הראשונה ממש לא הייתה קשהה ההפך הייתה מרגשת, טיול ירח דבש, סיום לימודים מלאא סקססס לפני שבאו ילדים אז מה הקטע שלה לסבול איתו? מפחדת ממש שרע לה והיא לא מספרת לי הכל איך אוכל לעזור לה? טיפים אני ממש מחוברת אלייה ותמיד היא הייתה שם בשבילי וקשה לי לראות אותה ככה זה ממש מדיר ממני שינה

עזבי שנה ראשונה או לא.... לגור עם ההורים זה בוודאי מביא לוויכוחים ומריבות,ככה זה בדר"כ. תשאלי אותה אם לא אכפת לה לענות על מה הויכוחים פחות או יותר ותיהיי חכמה יותר.

כל זוג והזוגיות שלה , כל עוד היא לא בסכנה ממנו אין לך מה להתערב ולעשות בשבילה , תיהיי בשבילה רק אוזן קשבת ולא לשפוט . כמובן שגרים אצל ההורים זה בכלל סיר לחץ ועוד שיודעים ומדברים עליהם

הם גרים אצל ההורים, זה גם לא פשוט.. לא יודעת מה היה לפני אבל זה בפני עצמו מביא המון בעיות. מה גם שהריון והורמונים מציפים דברים. את מכירה אותה, אז לדעתי את יכולה לדעת באמת מה מצבה. אם את מרגישה ממש לא בנוח עם הבן זוג ואיך שהם מתנהלים יחד, פתחי איתה שיחה כנה על זה. לא אצל ההורים, במקום ניטרלי שתהיו רק שתיכן.

אני גם עברתי עם בעלי המון וויכוחים בשנה הראשונה זה נכון לגמריי, היום אנחנו במקום טוב יותר והוויכוחים האלו הצמיחו אותנו

הם גרים אצלם כולה שבוע, הבעיות איתו התחילו הרבה לפני עוד שהם היו זוג וגרו יחד, אני ככ בעמוק על זה כי היא נהייתה פרצוף תחת כזה וכל פעם תלונות ועייפות שלה ברור לי שלכל זוג זה צבע ואופי משלהם אבל עלייה זה משפיע קשה..

כמובן שאני לא מתערבת כרגע יותר מידי

לא אצל כולם השנה הראשונה זה מה שהיה לך. לנו היה שנה ראשונה מאוד מאתגרת ודווקא אחרי שבאו הילדים ניהיה לנו יותר טוב

כל זוג זה שונה .. יש עליות יש ירידות .. אופי שונה.. תקופת ההריון גם שונה ולפעמים הריבים מחמירים עקב הריון , הורמונים וכו ..

אני חושבת שאת לא צריכה להתערב אם היא תרצה היא תשתף אותך מניחה שאם לא היה לה טוב יש לה מספיק שכל וכוח לקום ולעזוב גם בלי שמישהו יגיד לה

לא להתערב לא את ולא ההורים

.

לא להתערב!