יש מישהי שיכולה לשתף אותי בקושי שלה של אחרי הלידה והטיפול בתינוק ואיך אחר כך היא התרגלה למציאות החדשה? אהי שלושה שהועות אחרי הלידה וקצת קשה לי למרות שאני מקבחת המון עזרה אסל לפעמיים פשוט בוכה ומתפרקת מהקושי מהחוסר שינה( לא מתלוננת לרגע ואומרת תודה לה יתברך על הכל) אבל עדיין פשוט קשה לי

כמוך בדיוק עם תאומות , מאתגר אבל מה שנותן לי כוחות זה החיוך שלהן מבחינתי שווה הכל, אני משתדלת לעשות להן סדר יום ולצאת מהבית מתי שיכולה , וכן מותר להתפרק מדי פעם , הכל טוב . תקופה שעוד נתגעגע אליה , המון נחת💕

בעיניי, הקושי הכי גדול, זה צבירת שעות של חוסר שינה!! זה משפיע עלייך הרבה מעבר למה שנראה, ויכול ממש להזיק, אם זה ממשיך להצטבר. לכן, אם יש לך עזרה, כל פעם שמישהו שומר על הילד - לכי לישון. אח"כ כל הקשיים יתגמדו - כשלא תהיי סחוטה מעייפות

וואו אין דבר יותר קשה מהתקופה הזאתי אני לא רחוקה משמה התינוק שלי רק בן 4 חודשים אבל אין ספק שהחודשיים הראשונים הם קשים בטירוף!אצלי זה היה פחות ההתמודדות איתו כמו ההתמודדותר עם עצמי, ההורמונים האופוריה כל הדבר החדש הזה, זה טבעי וזה עובר! צריך תמיד לזכור את זה שתכף זה יעבור ותכף זה ייגמר !!

אצלי החודש הראשון היה קשה מאוד. חוסר שעות שינה זה הדבר שהכי קשה כי אז אין סבלנות לכלום. וגם שיש גזים והוא רק בוכה מאז שחזרנו מבית חולים זה בכלל עשה לי מגרנות. ואז עוד יותר אין כוח להתמודד. מה שעזר לי זה שבעלי היה לצידי וכשראה אותי גמורה אז פשוט חייב אותי ללכת לישון וטיפל בתינוק. בערך בגיל חודש זה הסתדר אצלי כי הוא התחיל לישון לילות וכבר לא סבל מגזים. היום בן שלושה חדשים ואני ממש נהנית ממנו.

וזה לגמריי טבעי שתבכי ותתפרקי. אני בכיתי מכל דבר . גם את מפוצצת הורמונים וגם חוסר שינה. ביחד זה פיצוץ. היו פעמים שרציתי לברוח.והיו פעמים שיצאתי לבלות ולא רציתי לחזור כי פחדתי לחזור לבכיות שלו.הבית כבר לא היה מקום המפלט שלי. חודש בערך ככה וזה עבר. אז תזכרי שזו תקופה וזה עובר בסוף ❤️

תודה בנות באמת ציך לזכור שזה רק תקופה