תגידו לי אתן מה הייתן עושות אני גדלתי בבית שלא היו מעשנים סיגריות וככה רציתי גם בזוגיות וכשהייתי שומעת שהבחור מעשן לא הייתי נפגשת ובעלי אמר לי שהוא לא מעשן בעבר הוא עישן ותקופה(בזמן שנפגשנו גם) הוא הפסיק לעשן וכשהתחיל הלחץ של החיים הוא חזר לעשן פה ושם ולי זה מפריע זה כמו חציית קו אדום מבחינתי כי אני יודעת שזה לא בריא ואני דברתי איתו על זה ואומר לי שרוצה להפסיק אבל אני לא רואה שהוא מנסה להפסיק כי כן פה ושם מעשן לפעמים באלי להגיד לו מרוב עצבים או אני או הסיגריה מה הייתן עושות (כבר דברתי איתו מלא פעמים)

צריך ללמוד לחיות עם זה בדר"כ אנשים לא מצליחים להפסיק לעשן הם תמיד חוזרים לזה

אז בואי נודה באמת.. בעיה שלו שהוא מעשן, הוא פוגע רק בעצמו. ואם הוא לא מעשן בסביבתך או בסביבת הבית, אז בעצם מה אכפת לך? שיעשן. הוא מוריד לעצמו ימים בחיים. כן הייתי מדברת איתו אם הוא לא היה מכבד אותך והיה מעשן בסביבתך או בבית. אם זה פה ושם וזה מרגיע אותו וזה לא ליידך.. אל תמנעי ממנו. יש דברים שצריך ללמוד להניח להם ולבחור נכון את המלחמות..

הוא מאוד מכבד ולא מעשן בבית אבל אחרי שעולה הבית ויש עדיין ריח של עישון על החולצה הוא מרים את הילדה וקראתי בעבר שילד מריח ריח של עישון סיגריה אפילו מבגד יכול לגרום למוות בעריסה חו והוא לא מקשיב לי

גם אני חשבתי שהינה אני לא יעשן בנות מעשנות זה מגעיל והינה הנני כאן ומעשנת בידוק חחחחח הוא מכבד אותך הוא לא מעשן בבית הכל בסדר אל תעשי דרמה

אני לא מעשנת, אצלי זה קו אדום מאז שהכרתי את בעלי, הסברתי לו מההתחלה שאם יעשן אנחנו נפרד ובאמת הפסיק לעשן. גם לפני החתונה עשינו שיחת "קוים אדומים", כל אחד אמר את הדברים שבגינם הוא יפרק את החבילה, כדי שנדע מראש מה העקרונות של בן הזוג שאי אפשר יהיה להתגבר עליהם, בין היתר אמרתי לו על העישון, זה מגעיל אותי ודוחה אותי, מוריד לי ממנו וגם אם הוא מתקלח, מצחצח ומחליף בגדים, לנשימות שלו יש ריח דוחה ואני לא יכולה להתמודד עם זה. אני מעולם לא עישנתי וגם לא משפחתי ולכן רגישה מאוד לריח. הוא הסכים להכל ולא עישן כלל. אצלנו הקושי העיקרי היה מול המשפחה שלו שכן מעשנים, כשהיינו מגיעים אליהם, אז היו מנסים לעקוץ אותו ולדרדר אותו, בעיקר אבא שלו היה אומר לו שיבוא לעשן איתו במרפסת ואם היה מסרב אז היה עוקץ אותו שאני מסרסת אותו ושלא יפחד ממני, לעיתים רחוקות הוא לא היה עומד בלחץ הבלתי פוסק של אבא שלו, ואז היינו רבים פיצוצים כל הדרך הביתה, עד שפעם אחת אמרתי לו שאני לא יכולה לחיות עם זה שההורים שלו רוצים ברעתו, במקום לשמוח שהוא היחיד במשפחה שנגמל מעישון ולעודד אותו, ויותר מכך - עוקצים בצורה סכסכנית שמקטינה אותי ואמרתי לו שנתגרש, הלכתי לישון אצל הוריי וארזתי הכל. מאותו יום הוא הבין את החומרה של זה עבורי, אפילו שבשבילו זה "שטויות" ו"רק לעיתים רחוקות" או "זמן לדבר עם אבא שלו" ולא קורה יותר.... השאלה היא כמה את רגישה לריח וכמה זה דוחה אותך, אם הוא באמת מבין שאת לא מסוגלת לחיות עם ריח כזה ושדיברתם מראש על הכל. גם את צריכה להבין מה זה עבורו, לעודד ולהעריך כשהוא מוותר על זה, כי זה באמת לא פשוט למי שמעשן, אנשים משלמים לעיתים אלפי שקלים בניסיון להיגמל ולא מצליחים, במיוחד לא בתקופות לחץ כי זו הדרך בה הם רגילים להרגע...

כשיש תינוק/ילד בבית כן הייתי מבקשת ממנו שקודם ישטוף ידיים, יצחצח שיניים ויחליף בגדים/שיתקלח. כן תדברי איתו על זה ועל הסכנות של להרים ולהיות עם התינוקת כשהבל הפה שלו מצחין מסיגריות וכפות היידים והבגדים. תסבירי לו על הסכנות כלפי התינוקת.

שחררי אותו די...

מדוייק למה שקורה אצלנו!! רק אחרי שיצאנו הרבה זמן בעלי אמר לי שהוא מעשן (ואמר שקצת, ובתהליכי גמילה). בדיעבד הוא די עבד עליי חחחחחח אחרי שהתחתנו הוא נגמל לתקופה ארוכה ולצערי חזר לזה בשנה האחרונה... בתדירות מאוד נמוכה ביום אבל מודה שזה מפריע לי. בטח ובטח כשיש תינוק בסיפור... אבל זאת התמודדות שלא נבין אותה וכל עוד הוא מכבד את הבקשות שלך (לא לעשן בבית לדוגמא), אז לדעתי אין לך ככ מה לעשות חוץ מתפילות❤

כשגיסתי ילדה את הבכורה שלה היא אמרה לאבא שלה שהיא לא מרשה לו להתקרב לנכדה, נקודה. והיא עקשנית זאתיייי ידע שאין עם מי לדבר, באותו יום הוא הפסיק לעשן. הילדה כבר בת 12 והוא לא נגע בסיגריות מאז... אם אומרות שזה גבול אדום - אז להתנהג בהתאם, לא להשאיר את זה רק דיבורים