הבת שלי פגע בי. חזרתי לבית מהעבודה איך שכנסתי לבית.היא עושה לי לא לכיי לכי לעבודה. ואחרי זה עוד אומרת לי אני לא אוהבת אותך. נשבר לי הלב זהו אני מפורקת. אני עונה לה למה את ככה אומרת. אז היא אומרת תלכי לעבודה. למה היא לא מרגישה שאני חברה שלה? ולמה היא ככה מדברת? אני הכי מנסה לתת לה הרגשה שאני חברה שלה ולא בוסית עליה. אבל גם דואגת לתת גבולות. אני עצובה אין לי חשק לישון😞

שנתיים וחצי תכף

לא ואני כל היום איתה אני עובדת רק פעמים בשבוע לכמה שעות רק

היא פשוט כנראה יודעת כשאני חוזרת אז אני דורשת ממנה לעלות למיטה

אני חוזרת לבית גמורה וכל מה שבאלי זה שקט אבל אין לי סבלנות לשחק איתה ב9 וחצי בערב כשהיא אמורה בכלל לישון ב7 אוף מבינה

אני תמיד אומרת לה שאני אוהבת אותה אבל כשהיא מחליטה שלא באלה לישון ולהיות ערה ולשחק עד 11 בלילה אפילו אני מאבדת את זה

ואני ישנה איתה. יש לה את המיטה משלה ואני תמיד אומרת לה איפה את רוצה לישון. אבל היא לא מוכנה לעלות למיטה היא ממש בצרחות ופחד שאני דורשת ממנה לישון

אמא שלי.. היא עושה לה בעיות לא מוכנה לישון בתקופה האחרונה

היא אפילו אבל לא מוכנה בכלל לעלות למיטה היא ישר בורחת ויוצאת לסלון אני מוצאת את עצמי מתחננת שתבוא

אני אומרת לה טוב תמשיכי לשחק אמא הולכת לישון כי אני עייפה. ואז אני עולה למיטה היא מתחילה לצעוק לי אמא בואי. אוף.מתסכל. גם הדיבור הזה שלה כשהיא רואה אותי חוזרת כאילו המפלצת שבאה להשכיב אותה

במקום שתקפוץ עליי ותגיד לי אמא התגעגעתי או אל תלכי היא מעיפה אותי בבעיטה וטורקת עליי תדלת

מבחינת מה? יחסית בסדר נראלי היא הרבה פעמים רוצה להשאר רק בבית ולא רוצה לצאת לטייל וגם שאני מציעה לה בואי נלך לשחק בחולות היא אומרת לי תלכי לבד לא רוצה

מה יהיה בגן אם היא ככה מדברת אליי אני באמת לא מבינה מאיפה זה בא😒

בגן לא נכנסת השנה למעון וחיבוק לפעמים נותנת. היא בעקר משחקת עם עצמה או אנחנו משחקות ביחד מחבואים. היא גם לא נותנת לי לשחק איתה במשחקים שלה .בטענה שזה שלה. והיא לא מסכימה לי ככה אומרת. ושאני רוצה לצאת איתה ואומרת לה בואי נלך לטייל היא אומרת לי אני משחקת .תלכי לבד. אמא שלי אומרת לי תעזבי אותה את רואה שהיא אוהבת לשחק ולהיות בבית . אבל זה תסכלל

איזה סביבה? זאת רק אני והיא אני מגדלת אותה לבד עם אמא שלי . ואחייניות שלי באות אלינו דיי הרבה ומשחקות איתה

ראתה אותו קצת אבל עכשיו לא. הוא נעלם. סיפור ארוך. בגדול אבל היא לא כזה מכירה אותו רק יודעת שהוא אבא שלה

זה באמת לא תקין אבל עם מי אני אדבר? אין לי עכשיו כסף להוציא על שיחות עם יועצות

אל תפגעי הבן שלי אומר לי עופי את עופי מכאן חחחח הוא רוצה זמן איכות עם אבא שלו משם זה נובע רוצה אותו לעצמו בלבד בלי שיפרעו להם

עכשיו כבר לא.אבל הייתה אומרת אבא קנה לי וספרת. או שואלת אם הולכים לאבא . אבל עכשיו כבר לא

ללי דיייי חח איזה פוגע זה אבל ואם את לא מפריע להם אז הוא עדיין כשרואה אותך לידו הוא אומר את זה?

מאמי אני לא רוצה לספר להם שהבת שלי אומרת לי דברים כאלה הם ישאר יסיקו מסקנות שמשהו לא תקין ויכנסו לי לחיים

כן היא מאוהבת באמא שלי יותר ממני אפילו

בגלל זה לא אכפת לך שאלך גם שבוע

הקופת חולים אבל יכולה לקשר אותם לא באלי להכנס לזה😔

כן

נכון אבל איך אעשה את זה גם? כי קשה לי שאין לי זמן לעצמי גם וגם אמא שלי יותר מפנקת אותה בדברים מאשר אני שפחות. כי אני נותנת גבולות. למשל אני לא יביא לה עוד גלידה כשכבר אכלה או אתן לה דברים שאמא שלי נותנת לה

היא אוהבת אותה בגלל זה יותר אני מניחה. היא עושה איתה דברים שאיתי לא. ותמיד מוצאת אטרקציות לעשות איתה בבית וגם כי יש לה ניסיון יותר 😒

זה נראה לך שכל מה שאמרתי קשור לסיבה הזאת? או שיש משהו מעבר?

אין לה כוח להילחם איתה אז היא כנראה מאפשרת לה דברים יותר ממני. ואני גם לא יכולה לבוא בדרישות כי היא עושה לי טובות גם ככה

אוף מה אני יעשה אז? אני רוצה שהבת שלי תרגיש כאילו אני חברה שלה ולא איזה משהו מאיים

ילדים זה כפוי טובה אל תתרגשי מיזה זה קצת פוגע יש ימים שהוא לא היה מסכים לי לצאת מהחדר הרגשתי כיאלו הוא גבר אלים לרגע לא הבנתי מאיפה זה בא לו לא נותן לי לצאת אפילו לא לפיפי ולא תגידי שזה משהו שהוא רואה וזה נורה אדומה הוא לא בגן ואני ובעלי טפו חמסה זוגיות טובה היא אוהבת אותך לא פחות מי אמא שלך והבן שלי אוהב אותי לא פחות מי אבא שלו פשוט איתם יותר ״כיף״ כי הם יותר משחררים פחות גבולות ואני אמא הכי קלילה וזורמת אדישה ברמות אני מנסה להראות לו דרך חיים כמו לאכול עם מזלג או לחגור חגורה או לא לזורק חפץ מסוים ואומרת את זה בצורה שקטה ורגועה חשוב להתגיש אבל עם אבא שלו זה פחות קורה אז הוא חופשי ומשוחרר אז זה הזמן שלו ״לפרוח״ אז הוא מעיף אותי כדי שלא יעצור אותו להשתגע חחח אבל יכולה להגיד לך שהוא הרגיע ממש הוא עוד שנייה בן שלוש והיחס נהיה הדדי ושוויוני הוא כבר יותר נחמד אלי לגבי הלישון תני לה עוד חמש דקות תסכמי איתה נישמע שהיא ילדה חכמה מאוד ומדברת יפה אולי תשבו ביחד בסלון תראו משהו היא תירדם כבר לבד הבן שלי ככה כל יום יושבים רואים משהו נירדם מעבירה לחדר לא נלחמת שיעלה למיטה בוחרת את המלחמות שלי

אני אומרת לה למשל לא לגעת בתמי 4 אז היא מתעצבנת עליי ואומרת לי לכייי מפה. או נגיד היא רוצה לשחק בגועש שוב אחרי שכבר סיימה לשחק ואחרי שכבר ניקיתי אותה והחלפתי לה בגדים היא מתעצבנת עליי ואומרת לי פויה. לאמא שלי היא בחיים לא תגיד דבר כזה. מה אני עושה לא נכון?

ללי גם הבת שלי עושה לי את הקטע הזה עם הפיפי שלא נותנת לי והיא לא תרדם לבד אין סיכוי היא רק ושמעת בואי נעלה למיטב היא מתחילה לבכות לי לא באלי לישון. ואני כבר גמורה ועייפה אני בקושי מחזיקה את עצמי .אין לי בעיה שתמשיך לשחק אבל גם היא לא נותנת לי לשים את הראש במיטה זה הקטע שמחרפן אותי

הבן שלי אומר לי נו נו נו חחחח וגם לאבא שלו שיש משהו שלא מקבל עליו הם ילדים דעתנים שחררי את הרגשה הכל בסדר זה משתפר באיזה שיטת חינוך את פועלת ?

ללי גם שלמ אומרת ככה חח זה פחות שיטת חינוך עם ספר כמו שמתארים. אלה אני מאז ומתמיד ידעתי איזה אמא אני איהיה ואיפה אשים תגבולות שלי אז איו לי הגדרה לשיטת חינוך

אני מרגישה שאני יותר נהנת ממנה נגיד אני הולכת איתה לספארי כולי מבסוטה ואני אומרת לה הנה פיל הינה זה וזה והיא לא מעניין אותה בכלל. רק מבקשת גלידה שאקנה לה וגינה ואומרת באלי ללכת

כן ברור אני גם לא מאמינה ספר חס ושלום אבל כן אני מוצאת הגדרה לחינוך שלי של כבוד הדדי של בחירה של רגוע בלי עונשים וצעקות ללמד מה מותר במקום הלא פחות על השעון די זרימה ביום יום

אה הבנתי.. נגיד עונשים אין אצלי דבר כזה לפחות כרגע בגיל הזה שהיא נמצאת בו ובחירה אני תמיד מאפשרת לה לבחור אחד מבין השניים. כנל גם למתנה. וצעקות אני באמת מנסה כמה שפחות להרים תקול אני מודה לפעמים אני מאבדת את זה . רק בגלל שהיא עושה דברים מסוכנים או דברים שאני באמת יכולה להירגע מאט. אבל צעקות ממש עליה ודיבור לא יפה בחיים לא. אני חושבת שאני אמא טובה מקווה😞 רק אני צריכה לעבוד על העניין של הסבלנות שלי ולהיות יותר רגועה ואדישה בקטע של החוסר סבלנות והטון דיבור

מה אתן חשובות על זה בתור אמא? תרגישו חופשי לרשום לי אני להפך אשמח לקבל הערות או משהו שאוכל לשנות בעצמי בתור אמא . אני רוצה תעזרה הזאת🥺

אני המשכתי בשלי יוצאת עושה איתו כיף ופעילות אצלי אומנם לא משחק לבד ויש לי ולבעלי רוטציה קבועה אני קמה איתו בבוקר בצוהרים אבא שלו ואז שוב אני יש לו סדר יום יחסית קבוע והוא נירגע אני יסביר לך גם מה אני ואבא שלו לא הינו שנתיים ביחד ואז שהוא חזר הוא לא ידע לווסת את עצמו וזה גם בא לרע כלפי בגלל זה הוא סגר אותי בחדר חחח ובגלל זה הוא ״פחות אוהב אותי״ היה לו חסך ועכשיו אחרי שעבר חצי שנה פלוס הוא נירגע

נישמע מהממם אני נגיד במקום לצעוק בדברים מסוכנים תרד למטה זה גבוה אתה תפול משתדלת להגיד את חושב שזה מספיק בטוח לטפס על זה ? חשבת איך תרד ? עם תגע בחשמל אתה תגיע לבית חולים אנחנו לא נוגעים בחשמל אני גם לא מושלמת אני יכולה לצעוק לו תיזהר לא וכאלה אבל זה עובדה עצמית שלא קוראת ביום

כיאלו להראות זווית אחרת במקום היסטריה ולנהל שיח והוא יחשוב לבד אהה רגע איך אני אני ירד האם אני באמת יכול לעשות את זה וכאלה

היה בטח חסר לו ואי איך אני מפחדת שזה גם יקרה לי והיא תרצה אותו ואותי לא. אם זה ככה עכשיו עוד מה יהיה כשהוא יכנס לה לחיים שוב . היא תרצה אותו לא תרצה לישון אצלי

הנושא הזה בפורטי יעניין אותך https://forty.app.link/forums?topic_id=1352873&cat_id=1

אבל מה את עושה נגיד אם היא לא הייתה מוכנה לעלות איתך במעלית? ולעלות לבית? היית מרימה אותה בכוח או מחכה עד שהיא תעלה מעצמה?

זה ממש עזר לי אפשר לקחת הכל בהתאם לסיטואציה המתאימה

ואי אני צריכה בקצב הזה לעשות שיעורי בית ולהתחיל להתסכל על כל משפט מה להגיד במקום. זה לא יעבוד לי😔 אנסה אבל לשנות משפטים למרות שאני תמיד אומרת שאנסה ובורח לי מזה

לשאול למה את לא רוצה הביתה לנהל שיח ועם אין הסכמה אפשר לסופר עד 10 ואז להרים בכוח ולהסביר אני יודעת שזה לא נעים ולא כיף ובלבלה להסביר לה את הרגשות שלה ולהגיד לה שזה בסדר כי אין ברירה אחרת

להסביר לה אנחנו צריכים לעלות הביתה כי צריך לאכול צריך להתקלח לישון וכאלה את רוצה עוד חמש דקות נישב ואז נעלה עבר חמש דקות לא רוצה לעלות מרימה בכוח

אני גם חייבת לשחק איתה יותר ולא להיות שקועה בעצמי. הבעיה שקשה לי לשחק איתה כל היום על הבוקר. היא רוצה ודורשת ממני שאשב ואכנס לאוהל והטפס . ויכנס לתוך המיטת תינוק שלה או שאשב בבימבה והיא תסיעה אותי. ולפעמים אני מאבדת את הסבלנות והכוח אז אני אומרת לה תיקחי תבובה. אז היא מבינה שאין לי כח לשחק וזה הטעות שלי גם עכשיו שאנחנו מדברות😞 אבל זה מעייף אותי כי ישלי גם לבשל. לעשות דברים..

ללי זה רק אצלי זה ככה אבל הבעיות האלנ שאני צריכה להגיע למצב שאני צריכה להרים אותה בכח. אז אוטומט היא לוקחת אותי כבנאדם רע

זה לא בא ביום וזה קשה אין ספר הוראות ואין אמא מושלמת גם לנו נמאס ובאלנו רגע שקט זה בסדר

תשחקי איתה כל יום דקה יותר תנסי לעשות משהו שכיף גם לך תנסי להתאפק ולחשוב רגע לפני כל מילה תנסי לשטוף פנים ולחזור תסבירי לה גם מה עובר עליך עם את רוצה רגע לשתות קפה תגידי לה אמא עכשיו שותה קפה אני יסיים ויבוא קצת קשה לי היום אני מצטערת תראי לה גם רגשות וגם שקיפות מהצד שלה תשתפי אותה איך היה היום שלך ואיך את מרגישה

איזה קשה זה להיות אמא😒 אני מוצפת בשאלות. בטעייה ומלא מחשבות. מה לעשות או איך לשנות. ומה עשיתי לא נכון. אוףף קשה לי במיוחד הדיבור הזה שלה אליי זה גורם לי לחשוב שאני לא מתנהלת נכון

אל תרגישי זה גיל כזה

עשית בסדר גמור אני בטוחה

אקח לצומת ליבי את ממש צודקת אני חייבת יותר תקשורת איתה

אני גם מוצפת רגשות ופחדים בגלל מה שסיפרתי לך על אבא שלה

פוחדת שתעזוב אותי ותרצה אותו. עכשיו כשאני נגיד סוגרת עליי תדלת ואמא שלי איתה אז פחות מפריע לי למרות שזה ממש פוגע. אבל אם היא תעשה לי ככה למשל כשאבא שלה יקח אותה והיא תגיד לי לכי אני אתאבד מרוב עצב😢 אני מוצפת רגשות ופחדים אני לא יודעת איך להסביר את זה. ויחד עם זה כל מה שסיפרתי פה שאני מרגישה ממנה

*כשהיא סוגרת*

היה לי אותו נושא שיחה יש לי חברה מדריכת הורים ואחת שלומדת חינוך זה באמת הגיל וזה באמת תקופה כזאת היה לי אותו נושא שיחה כמעט והן ממש עידודו אותי ואמרו לי הכל בסדר וזה באמת חלף

אז היא תסגור תרצה רק אותו זה יכאב והיה קשה אבל היא תגדל ותבין איך לחלק את האהבה שלה תמיד תזכרי שהיא אוהבת אותך גם עם היא אומרת שהיא שונאת אותך

את גידלת אותה ואת אמא טובה נישמע מסורה כל כך היא קטנה והיא לומדת הכל עכשיו היא לא מבינה כלום מהחיים שלה היא לא יודעת לווסת את עצמה בכלל הכל מעורב

אני רואה האח אז אני עוזבת לקצת אשמח שתשאירי את הפוסט כדי שנמשיך אחר כך או בבוקר ☺️

ואי אני מרגישה שאני חייבת סדר בבלאגן בחיים שלי וכל הסיפור הזה איתה גם מבחינת גידול והכל. זה מאד קשה לי כי אני מרגישה אני צריכה להוכיח את עצמי לה שאני אמא ראויה לה רק בגלל הפחד הזה שתעזוב אותי ותרגיש שאצלו יותר טוב. ואין בעיה נדבר עוד בהמשך ממש תודה לך על הכל ועל כל התגובות שלך וכמובן שלך גם מאמי אשמח ממש עוד לדבר איתכן🙏

אל תנסי לעשות משהו בכוח לכפות את עצמך עליה עם זה את המתנות הכי גדלות הכוונה או את המתקתקים הכי טעימים תמיד תזכרי שאת המגדלת וכרגע היא רואה או שחור או לבן היא מבינה כלום תמשיכי לגדל אותה כמו עשית עד עכשיו תלמדי שצריך ותציבי גבולות שצריך היא תגדל ותבין ותודה על על הכל את תמיד תהיה מעל אבא שלה תזכרי את זה

תלמדי לפנק שצריך ולהציב גבולות שצריך *

תהיה קלילה ואל תשדרי לחץ ותמיד שליטה תתני לה לבחור במה לשחק או לאיפה ללכת לטייל תהיה גם חברה שלה גם שהיא בת שנתיים תינוקת תכבדי את העדה שלה