מאז שאני אמא הפכתי להיות ממש חרדתית.. לא מסוגלת לחשוב שיפגעו לי בילד בכל שלב שהוא בחיים או שהוא יצטרך להתמודד עם הקשיים שיש בעולם.. פתאום לשמוע על פיגוע או אירוע קשה מכניס אותי לחרדות איך אגונן על המשפחה שלי? אני מרגישה ממש כמו חיה בטבע שעלולה לתקוף אם יפגעו לה בקן.. ברמה שאפילו אם מישהו יפגע לי בבעלי אתחרפן. אני מרגישה שאני לא אהיה מסוגלת להכיל קושי או כאב של התינוק או בעלי... אני שומעת על כל הילדים שעושים עליהם חרם ולא אוכל לדמיין את הילד שלי בסיטואציה הזו.. או גננת מתעללת אלוהים ישמור .. זה ממש חירפון 🤦‍♀️ איך יוצאים מזההה

לא יוצאים מזה,וזה גם רק הולך ומחמיר. 😂🤭 סליחה אבל זאת האמת!! 🤍😏

ואו זה ממש מתסכל אותי.. לפעמים עובר לי המחשבה המטורפת הזו אולי אני אגואיסטית שהבאתי ילד לעולם המטורף הזה ואיך אתמודד אם חס וחלילה יקרה לו משהו.. אני לא אעמוד בזה...

אני גם בנושא של התעללות מאוד חרדתית כואב לי ליפעמים שאנחנו לא מבינים מה עובר אליהם שהם בוכים אם זה שינים או שהם לא רוצים להכנס לגן להפרד מילד על הבוקר אני לפי דעתי צריך לעלות שכר מינימום לגברים שיצאו לעבוד והנשים צריחים לדאוג לילדים בבית עד גיל שלוש

אהובה.. הגעתי למסקנה שזה פשוט היצר האימהי שלנו. הוא חזק ואגרסיבי ולא סתם.. העולם באמת מקום מאוד קשה ואכזרי ובהתאם רמת המגננה שלנו.