יש לי יחסים טובים עם חמתי והיא באמת מותק, רק שהיא ממש מיושנת ולא מאמינה בשיטת גידול שלי, אלא רק באיך שהיא גידלה את הילדים שלה כגון להרדים רק בעגלה לא בידיים , לא להרים כדי שלא יתרגלו , לתת לה לבכות ולא לרוץ אליה וכאלה.. עכשיו היא ממש ממש רוצה לעזור לי ולשמור על התינוקת לפעמים, אבל הבעיה זה שאני לא סומכת עליה בכלל. היא לא נותת לי בכלל מקום לדבר, לא משנה מה אני עושה עם הילדה היא מנסה ללמד אותי וכשאני אומרת לה שלא וזאת הבת שלי שתשחרר היא לא ממש שמה עליי וממשיכה להעיר לי חשוב להדגיש שהיא ממש ממש אישה טוב הכל אומרת בחיוך אבל נודניקית של החיים !! כמו שהבנתן יש לה את הקטע שלה. מבחינת כל הכלות שלה טעות ורק היא צודקת בקטע של גידול הילדים. מה שיוצר מצב שאני לא סומכת עליה ולא רוצה להשאיר את הילדה איתה לבד לפעמים גם אם אני ממש תקועה. בכל אופן אני סומכת רק על המשפחה שלי אמא שלי ואחיות שלי ורק איתן אני יוצאת מהבית בלב שקט ברמה שאפילו יוצא שאני לא מתקשרת לבדוק מה קורה מרוב שאני סומכת עליהם ואני יודעת שהן מכבדות את הבקשות שלי בקשר לילדה ולא מבטלות אותי כמו חמתי. בשבת האחרונה חמתי אמרה לי שהיא מחכה לשמור על הילדה והחלום שלה לגדל לי את הילדה כמו שעשתה עם כל הנכדים שלה הקטע הוא שהיא לא יודעת שאין סיכוי בכלל שאני אפקיד את הילדה שלי אצלה וזה לא פעם ראשונה שהיא שואלת אותי מתי היא יכולה לשמור עליה. מה אני עושה? איך אני מורידה אותה ממני? ומה אתן חושבות על המצב שלי שתבינו שכבר לא בא לי לבוא אליה הביתה גם בגלל הערות ואיך שהיא מסתכלת עליי מאכילה או מרדימה כדי להכניס לי משפט או עשרררר אגב שיתפתי את בעלי והוא לגמרי איתי ומבין אותי הוא תמיד רוצה שאני יעשה דברים בלב שלם גם אם זה קשור למשפחה שלו אבל הפעם ביקש שאני אשחרר כדי שגם יהיה לי זמן לעצמי כי בתחלס אני כל היוםםם איתה ועוד אני עובדת מהבית מאז שהילדה בת חודש וחצי והיא בת 3 חודשיים עכשיו

סבתא שלי קצת דומה לחמתך והיא החברה הכי טובה שלי ואני מתה עלייה ולא השארתי את הבן שלי אצלה עד בערך גיל 7 חודשים שאז כבר אי אפשר בכוח להרדים בעגלה ואי אפשר להתנהל שונה כי הוא רגיל ויעמוד על שלו היום בן שנה ו4 והיא שומרת עליו מדי פעם בצורה מושלמת לדעתי רק למשוך זמן בהתחלה ואחרי זה לא יהיה לה ברירה

צודקת לא מרגילים ילד לישון עם נדנוד ולא כל היום ידים ילד יכול לבכות מפתח את הריאות לא שעה אבל כמה דקות לא קןרה כלום ילד רעב יאכל לא צריך להשתגע ולחפש מה לתת לו

אני לא משאירה אצל אף אחד בגילאים כאלה קטנים במיוחד כששיטת הגידול/חינוך הפוכה משלי. רק כשהגדולה התחילה לדבר ולהגיד מה היא רוצה או לא רוצה אז הרגשתי יותר בנוח להשאיר אצל ההורים של בעלי. הקטנה שלי בת 1.9 והיא איתי כל הזמן או עם בעלי. לא רואה צורך להשאיר אותה בשום מקום אחר.

הייי פשוט אל תשאיריייי את לא מבינה כמה זה התעללותתתת לתת לילד לבכות בלי מענהה בשביל הרגשה של מישהו אחר להתעלל בילד שלי אין סיכוי פשוט לעמיד במקום ולא להשאיר תילד שם טובתו קודמת

הכל טוב היא רוצה ללמד אותך זה ממש לא שיעות מיושנות היא באמת צודקת שלא להרגיל לידיים שתשימי במעון והיא תיהיה רגילה לידיים נראה לך שירימו אותה כל פעם? חבל בואי אני בת 23 לא איזה זקנה

שיטות*

אני גם כמוך לא רוצה להשאיר אצל חמתי גם אם אני תקועה.. רק שאצלי לא בגלל שהיא מעירה או מתערבת לי אלא כי אני לא חושבת שהיא מספיק תהיה בצומת לב אליה כמו שאני ואמא שלי שומרות עליה ועוד יש לה עוד ילדים בבית (יסודי וחטיבה) ומפחדת שהיא תפגע שם פשוט לא מסוגלת להשאיר, והיא רוצה לעזור לי בערב כדי שאצא קצת ולא יהיה איתה 24/7 אבל מה אני יעשה 🤷🏽‍♀️ הלב הראש לא יהיה שקט.. והיא בת 9 חודשים עכשיו

לדעתי תגידי לה שזה שהיא מבטלת אותך ואת הבחירות שלך בנוגע לגידול הילדה גורם לך לא לרצות להשאיר אותה איתה.. כמובן שתגידי את זה בצורה מכובדת ולא בכעס או משהו אבל תדברי מהלב תבקשי ממנה להפסיק עם הגישה הזאת כי זה מפריע לך ותיראי אם את רואה שיפור וגם את לא חייבת להשאיר בגיל כול כך קטן אם את לא שלמה עם זה ואני הכי מבינה אותך יש לי בעיה רצינית להשאיר ושלי תכף בת 4 חודשים תעשי רק מה שמרגיש לך שלם ונותן לך נחת ❤️

אם תסתכלי על זה מהצד השני תגלי שיש לחמותך כוונה טהורה וטובה! היא בסך הכל מנסה להקל עלייך, וללמד אותך שיטה טובה יותר, אולי היא לא שמה לב וזה מציק, אבל כדאי לך באמת לקחת ממנה טיפים, ותאמיני לי כמו שאת רואה לבעלים שלנו לא חסר כלום!