לאור הסיפורים כאן ממש מעניין אותי לדעת כמה זמן נמשך ריב אצלכם? אשמח שתכתבו לי בתגובות איך אתם משלימים? מי מבקש סליחה ואיך? או שפשוט נותנים לזמן לעבור?

ואת לא מפחדת שבזמן שאתם ״בריב״ הוא יעשה דברים כדי לעצבן אותך? אני תמיד בריבים עוברות חי מחשבות הזויות בראש כמו ״הוא יסתכל על בחורות״ (שומר על העניים בדרכ) וכאלה..

ולכן מנסה כל כך להשלים איתו….

אצלנו לא הולכים לישון בריב .. גם אם כשמדברים יכול השיח להתלקח , להגיע אולי לטונים גבוהים אבל לא צעקות .. כמובן שאחרי זה נרגעים משלימים , ונכנסים לישון .. אי אפשר ללכת לישון בריב זה לצד זו לדעתי גם אם השיח מעכב את השינה

אין שום קשר בין עצבים לבין להסתכל על בחורות , בן אדם שזה לא מעניין אותו לא יסתכל גם אם עצבני , רגוע , שלוו , מסטול . בדר״כ אצלנו הפיוז עובר אחרי חצי שעה - שעה ומדברים כרגיל

משחררים הכל גם אם הטונים עולים... מדברים פורקים מגיעים להסכמות, מתפייסים אבל לעולם לא ישנים בריב

אני לא יודעת מה הבעיה בנו… מרגישה שהתחתנתי עם אדם שמונע מאגו. הריבים איתו פשוט סיוט שנמשך כמה ימים.. אף פעם לא השלמנו כנו בוגרים בצורה מכבדת. תמיד אני צריכה להתחנן אליו שירגע זה לוקח כמה ימים עד שנרגע(ואז אני מתחילה לעכל את הסיטואציה ומה הוא מעביר אותי איזה לחץ נפשי ושוב מתעצבנת עליו)

אגב גם המשפחה שלו ככה ישלו אחות (בגיל העשרה) שלא מדברת איתנו כבר כמעט שנה על כלום ושום דבר כל אחד מהאחים עשה ברוגז עם השני לתקופה של כמה שנים.. כאלו אין להם ערך של משפחה ומזה לתקשר ולדבר נראלי שפל לא לדבר עם דם מדמך והוא עושה את זה גם איתי…

תלוי בריב אם זה משהו קטן אז מתווכחים ונגמר, אם ריב גדול יכול גם להיות כמה ימים, בד"כ הוא מחכה שאבוא לדבר איתו כשאני נרגעצ ואז מתנצל

אבל איך??? אני כבר כמעט 4 שנים מנסה הוא לא משתנה תמיד זה ככה וזה אוכל אותי

אצלנו בדכ יודעים להקשיב ולבקש סליחה ולהמשיך את החיים בסבבה.. במקומך הייתי מנסה לדבר איתו בזמן ששתינו בטוב.. להסביר לו מה מפריע ולהסביר ששתיכם בני אדם ויכולים לטעות אבל אם לא נפתור את זה יפה זה פשוט יבאס את שתי הצדדים.. כשמדברים על זה כשהכל טוב ולא בתוך הריב זה נשמע אחרת

אנונימית ? ברגע שרבנו מתנתק ממני מכונס בתוך עצמו לא מוכן שאגע בו ולא מדבר איתי וכלום. הולך לישון קם לא מחליף מילה לא עוזר עם הילד יוצא לעבודה מסנן אותי כל היום. לא חוזר אחרי העבודה מגיע מאוחר וממשיך להתעלם עד שעובר לו.

ככה אני עוברת אחת לשבוע שבועיים בממוצע לא אומרת שאני טלית כן? כשהכל טוב בנינו הוא בסדר גמור אבל ברגע שאני נפגעת/ עושה פרצוף הוא מתהפך עלי

תאמת שאם אנחנו רבים או משהו כמה דק אחק כך בעלי כאילו שוכח מי זה ומחבק אותי אין איזה משהו ספציפי

אצלי פעם היה שתמיד אני ההיתי מבקשת סליחה גם עם אני צודקת כי היה נימאס לי מהריב עד שכבר עלה לי העצבים והסברתי לו שהוא חייב להוריד מהאגו שלו ולבקש סליחה עם עשה משהו לא בסדר אז היום הוא יותר מבין אבל גם יש לנו מלא ריבים וויכוחים אבל אני מאמינה שזה תקופה כי הילדה שלי בסך הכל בת 3 חודשים אז קצת יותר קשה שאנחנו תלויים בה רוב הזמן ואין זמן לבלות או באמת לעשות משהו ביחד חוץ מלריב

גם בעלי היה מונע מאגו, הוא למד להעריך אותי בדרך הקשה- היום הוא ״מוריד את הראש״ שצריך ומבקש סליחה ונזהר במילותיו כי אני רגישה , למדנו לנהל את התקשורת שלנו על ידי שיחה , כל אחד למד מתי לא להגיב ישר/ מתי לנשוך שפתיים/ מתי להתנהל בנחת ולהבליג ועל מה, ומתי להגיד מפריע לי ש.. לא נשמע לי הגיוני לעשות פרצוף במקום להגיד שנפגעת ואז הוא מתהפך עלייך, כמו שלא נשמע לי הגיוני שהילד צריך להיות פה באמצע. אם אתם נשואים לא שנה ולא שנתיים וטרם המצב השתנה, הייתי מציעה לשקול טיפול זוגי כדי ללמוד איך לתקשר ביניכם

לא תקין בכלל גם בעלי מגיע ממשפחה שההורים אוהבים להחרים אנשים ומשפחה כל ריב ועדיין הוא בחיים לא יעשה את זה איתי.. תקשורת זה המפתח לזוגיות בריאה, תציעח לו טיפול❤️